פתחי, ישי

בן צביה ונעים, נולד ביום כ"ב בניסן תשכ"ג (16.4.1963) בבני-ברק. בגיל צעיר עבר ישי עם משפחתו לרמת-גן, ושם עברה עליו תקופת ילדותו ונערותו. ככל הילדים, התחנך ישי בגן, ואחר-כך בבית-הספר היסודי "מכלל" ברמת-גן. בבית-הספר הוא היה פעיל מאוד בתחום לימודי הטבע, והיה נלהב לארגן את חדר הטבע. בכל חופשה ושעת פנאי שלו, היה ישי בא לבית-הספר ומבקש לעזור למורה. הוא למד בבית-הספר התיכון "אורט" ברמת-גן במגמת נגרות, ובשעותיו הפנויות בנה רהיטים והרכיבם למען בני משפחתו. בן 15 שנים החל ישי בפעילות בבית מגן-דוד-אדום ברמת-גן, והצטרף כמתנדב לניידת לטיפול נמרץ. הוא נהג לבוא לתחנה גם בחופשותיו מצה"ל. ישי אהב ספורט, היה חבר באגודת "עמיצור" והתמחה בריצות ארוכות ובינוניות. הוא אסף בולים ומטבעות, והרבה לצלם נופים. ישי התגייס לצה"ל והחליט להתנדב להנדסה קרבית, כי נודע לו, שחיל זה זקוק ביותר לחובשים. לאחר שסיים קורס חובשים קרביים בחיל ההנדסה, הוא נשלח לקורס פלסים. מלבד היותו חובש, שירת ישי כפלס לכל דבר. הוא שירת בצה"ל עשרה חודשים בלבד, עד פרוץ מלחמת שלום הגליל. ישי נפל בקרב על עין-זחלתא, ביום י"ט תשמ"ב (10.6.1982) והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. בן 19 שנים הוא היה. ישי הניח הורים, אח ואחות. מפקדו כתב עליו למשפחתו: "ישי היה ספורטאי מעולה, אחראי מאוד ומסור לתפקידו כחובש, סייע בכל התחומים מעל ומעבר לתפקידו, היה מסור לחבריו ואהוב עליהם". בבית מגן-דוד-אדום ברמת-גן הוקם חדר ספרייה לזכרו, ובבית ספר "מכלל" הוקדש לזכרו חדר עיון.