פרקש, ליאור

בן מרים ויהודה. נולד ביום ה' בתמוז תשל"ד (25.6.1974) בחיפה. ליאור היה הבן הבכור במשפחתו ואחריו נולדו עוד בן – תומר ובת – מיטל. ליאור החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "טשרניחובסקי", לאחר שעברה המשפחה לשכונת גולדה, המשיך בכיתה ו' בבית-הספר היסודי "איינשטיין", וסיים בבית-הספר התיכון הריאלי, במגמה הריאלית-ביולוגית. בסיום השנה הראשונה בחטיבה קיבל תעודת הוקרה על הצטיינותו בלימודים. במהלך חופשותיו מבית-הספר, עבד ליאור כמדריך בקייטנה, שיחק כדורסל בקבוצת "מכבי חיפה" וזכה, עם קבוצתו, בגביע המדינה בכדורסל. לאחר שפרש ממשחק, המשיך ליאור להתנדב ולסייע באגודה וזכה על כך בגביע הוקרה מהנהלת האגודה. בהמשך, עבר קורס שופטי כדורסל והחל לשפוט בליגות הילדים, הנוער והבוגרים באיגוד הכדורסל. את חיבתו לספורט, ובעיקר לכדורסל, ביטא כבר בהיותו בן עשר, כאשר היה כתב ספורט בעיתון מקומי, ובמהלך לימודיו בכיתות י"א-י"ב, בבית- הספר הריאלי, ארגן את ימי הספורט, התחרויות והטורנירים במוסד. בסיום לימודיו קיבל ליאור תעודת הוקרה מהמנהל על תרומתו לספורט ולחינוך הספורטיבי. בסוף נובמבר 1992 התגייס ליאור לצה"ל והחל את שירותו במסלול רגיל של תותחנים. לאחר שעבר קורס קצינים, הוצב לשרת בבסיס הדרכת טירונים, תחילה כמפקד מחלקה, ולאחר מכן קודם לתפקיד סגן-מפקד פלוגה. במחזור אחד היה גם ממלא מקום למפקד פלוגה. ליאור היה אהוד ומקובל על חבריו. היה מסור לתפקידו, בלט בחריצותו והראה רצון ללמוד ולהרחיב את ידיעותיו. דאגתו ומסירותו הרבה לחניכיו ולפקודיו באה לידי ביטוי גם במכתבי תודה והוקרה, שקיבל מהורי החיילים שהיו תחת פיקודו. לאות הערכה, שלחו אותו מפקדיו לקורס צניחה. ביום ו' בכסלו תשנ"ו (29.11.1995) נפל סגן ליאור בעת מילוי תפקידו. כמעט בן עשרים ואחת וחצי היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. עם מותו נקטעו חלומותיו של ליאור, ואף רצונותיו ללמוד תקשורת ולטייל בעולם לא התממשו.