פרקש, יהודה

יהודה, בן אילנה ומנחם, נולד ביום כ"ב בטבת תש"ב (11.1.1942) בטבריה. הוא למד בבית-הספר היסודי במושב בני-עטרות, ואחרי-כן המשיך ללמוד כשנה וחצי בבית-ספר תיכון בפתח-תקוה. יהודה גדל במושב בני-עטרות, ולאחר שהפסיק ללמוד, עבד במשק של אביו במושב. יהודה גויס לצה"ל בסוף יולי 1959. כחבר גרעין הוצב לנח"ל, וזמן-מה עשה בהיאחזות עין-יהב. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מ"כים חי"ר ובקורס צניחה, הוצב כמדריך בגדוד נח"ל מוצנח, ואחרי-כן הדריך טירונים. בקשתו להעבירו לסיירת לא נענתה, שכן נחשב חיוני בתפקידו. כעבור זמן השתלם בקורס מש"קי מרגמות 81 מ"מ ונקבע תפקידו כמש"ק מרגמות בינוניות. בתעודת השחרור שלו צוין שמילא את תפקידו לשביעות רצונם של הממונים עליו. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב כחבר מושב לשירות מילואים בהגנה המרחבית. יהודה השתתף במלחמת ששת הימים כמש"ק מרגמות בינוניות במחלקת תול"ר של גדוד צנחנים. אחרי המלחמה חזר וביקש העברה ליחידה קרבית ואז הושם לחיל הצנחנים והוצב בפלוגת-סיור חטיבתית. כעבור זמן הועבר לגדוד חיל רגלים אחר, שהיה מוצב במרחב שלמה. לאחר שסיים את שירותו הסדיר נשא לאישה את חברתו מרגלית, והקים את ביתו עמה במושב מזור. היה לו משק חקלאי ובו חממות לפרחים. בראשית 1967 נהרגה אשתו בתאונת-דרכים, ומאחר שנותר עם שני ילדים קטנים, חזר להתגורר בבית הוריו והם טיפלו בילדים. הוא עצמו המשיך לעבוד בחממותיו במזור ובשיווק הפרחים לחנויות. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נקרא יהודה ליחידתו והשתתף עמה בקרבות בסיני. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973) נפגע יהודה מכדור בראשו ונהרג בעת מרדף אחר חיילי קומנדו מצרים באזור אבו-רודס. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבני-עטרות. השאיר אחריו בת, בן, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.