פרקר, ישראל

בן דרזיל ומשה, נולד ביום ו' בתמוז תרפ"ז (6.7.1927) בגרמניה. בשנת 1936 בהיותו בן שמונה עלה עם הוריו לארץ. תחילה התיישבה המשפחה בחדרה ולאחר כשנה וחצי עברה המשפחה להתיישבות חקלאית במושב כפר חוגלה שבעמק חפר, שם גדל ישראל והתחנך. ישראל למד בבית-הספר בית חינוך בחדרה. אחרי עבודתו היום יומית התמסר לפעילות בענפי ספורט שונים, בסניף "הפועל" גבעת חיים. הוא הצטיין בכדורסל ובכדורעף נחשב לאחד השחקנים המעולים בקבוצתו ותרם לא אחת לניצחונותיה. הספורט האהוב עליו ביותר היה השחייה ומדי יום היה שוקד על אימוני השחייה בבריכת קיבוץ גבעת חיים. בהיותו בן 14 עבר קורס מדריכי שחייה והוסמך כמדריך וכמציל. הוא השתתף בתחרויות ארציות לשחייה ותמיד זכה באחד המקומות הראשונים בעיקר במשחי 100 ו200- מטר בסגנון חזה. בעת צליחת הכינרת השנייה מעין גב לטבריה, היה בן 17 וחצי ורק לאחר לחצים ובדיקה רפואית קפדנית הוסכם לאפשר לישראל להשתתף בתחרות. הוא לא אכזב בהגיעו למקום השני מבין 35 מתחרים בוגרים. את ניצחונו קיבל בשקט ובענווה, כדרכו מאז ומתמיד. בצליחת הכינרת השלישית הגיע ישראל למקום הראשון. בגיל 17 התקבל לעבודה בתחנת השנאים של חברת החשמל שליד מושב חיבת ציון. בגמר הקמת האתר עבר ישראל לעבוד בחברת החשמל בחיפה. ישראל גילה כישרון ותפיסה מהירה במקצוע החשמלאות. את שכר עבודתו נתן להוריו כדי לבסס את משקם החקלאי. מיד עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לצבא ויצא להילחם בחזית הגליל. ישראל השתתף בקרבות למרות שבהיותו אפסנאי-מחלקתי יכול היה להישאר בעורף. ביום ה' באייר תש"ח (14.5.1948) ביום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, בעת מבצע "בן- עמי" לשחרור הגליל המערבי, נפל ישראל בכיבוש הכפר סמריה שמצפון לעכו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.