פרץ, ציון
ציון, בן שושנה ושלמה (סלומון), נולד ביום ג' באלול תשי"ד (1.9.1954) במרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1956. הוא למד בבית-הספר היסודי האזורי בתל-מונד ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר החקלאי "עירון" בחדרה. מיום שמלאו לו שלוש-עשרה שנה דבק במצוות הדת והקפיד להניח תפילין. בבית-הספר הצטיין בלימודי התורה והתנ"ך, והמורים שבחוהו על ידיעותיו ועל בקיאותו. הוא הרבה לעיין במקרא, קרא ספרים רבים בתחום הדת וכפעם בפעם אף כתב דברי הגות בנושאים שביקש להעמיק בהם. גם דברי שיר כתב וסיפורים. בימים שלמד בבית-הספר היסודי היה ביישן ומסתגר, שקט, נחבא אל הכלים וצנוע בהליכותיו. אך כשהחל ללמוד בבית-הספר התיכון נהיה חברותי יותר וקל להתיידד. מנהל בית-הספר כתב עליו: "ציון למד בשקדנות ויחסו לעבודה היה רציני. הוא היה מקובל מאוד בקרב תלמידי כיתתו. הוא היה אחראי לענף הפרדסים והפלחה והרבה להדריך את חבריו הצעירים. בשל אהבתו את השלום ואת הפשרה, תמיד ידענו לפנות אליו, כדי שיקשר בין צוות עובדי המוסד לבין החניכים". ציון היה פעלתני מאוד, כאילו חס על זמנו וביקש לנצלו עד תום. הוא כיבד כל אדם ונהג נימוס במבוגרים ממנו. בן מסור היה להוריו, נאמן להם, דואג לבני משפחתו ומסייע להם. ציון גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והתנדב לחטיבת "גולני", כאחיו הבכור. לאחר הטירונות השתלם בקורס מ"כים חי"ר. הוא היה חייל רציני, מסור ואחראי ומקובל מאוד על מפקדיו. התנהגותו הייתה למופת, והוא שימש דוגמה לחבריו בצייתנותו ובהקפדתו על כל אשר נצטווה לעשות. מבני ביתו הסתיר את כל המתרחש אצלו, על הקשיים ועל הפעולות שהשתתף בהן, כדי שלא להדאיגם ולצערם. הוא ביקש להשתלם גם בקורס קצינים, אך לא זכה להגיע לידי כך. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות נגד הסורים ברמת הגולן. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), היום האחרון למלחמה, נפגע ציון בראשו בקרב על מורדות החרמון ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול, ביום ג' באלול תשל"ד (21.8.1974). השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם נפל בקרב על החרמון, הקרב הקשה ביותר במלחמת יום-הכיפורים. ציון נלחם יחד עם חבריו, כפי שנלחם מי שיודע למען מה הוא נלחם, באומץ, בגבורה, במסירות ובהקרבה. ההרגשה המלווה אותנו היא הרגשת כבוד לכולנו, שזכינו שבנכם נלחם בשורותינו, וכבוד למשפחה ששכלה בן כזה". הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת בעין שריד, שנהג להתפלל בו מדי שבת ובימי חג ומועד.
