פרץ, מסעוד

מסעוד, בן סעדה ויוסף, נולד בשנת תשי"ד (1944) בקזבלנקה שבמרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1955. הוא למד בבית-הספר היסודי "אבן שמואל", והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון הממלכתי-דתי בשפיר. מסעוד היה חובב ספורט, הקים את קבוצת הכדורגל של "מכבי" אחוזם ואת נבחרת "הפועל" במושב. אחרי-כן הקים גם את קבוצת טניס-השולחן. מסעוד גויס לצה"ל במחצית מאי 1959 והתנדב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס נהגים ובקורס נהגי זחל"ם. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר היה נקרא כפעם בפעם לתקופות של שירות מילואים ועשה שבועות רבים על גדות תעלת-סואץ בימי מלחמת ההתשה. על חלקו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר השחרור הצטרף למושב אחוזם שבחבל לכיש, הקים שם משק לתפארת, וגידל בעיקר גידולי תעשייה, שנועדו לייצוא. הוא היה פעיל מאוד בחיי המושב ועשה הרבה לפיתוחו, ובזכותו יש כמה ענפים במושב, שטרח עליהם הרבה. מסעוד תכנן ויזם מפעלים רבים – רשת התיעול במושב, בניין המרפאה, הפעוטון ועוד פעולות, שנועדו להגדיל את רווחת החברים ולסייע להשתרשותם של צעירים באדמת היישוב. הוא ידע להיאבק על דעותיו בלא פשרה, ולעשות את עבודתו בנאמנות ובמסירות. הוא היה חבר הנהלת המושב ובתקופה מסוימת היה אף יושב-ראש ההנהלה. באותה תקופה תכנן תכנית מיוחדת כדי למשוך חברים חדשים למושב. מסעוד היה אדם כן וישר, מקובל על כל מכריו ואהוב עליהם. לכולם סייע ברצון, בעצה ובמעשה, הוא היה טוב-לב ורחב-יד ולכל בקשה נענה בחפץ-לב ובמאור פנים. אדיב היה ונעים הליכות, חברותי ומכניס אורחים. על נקלה התיידד עם כל אדם והיה חייכן ועליז. מעודו לא רב עם איש, ותמיד חיפש דרכי פשרה, ושקד על השכנת שלום בין ידידיו. במלחמת יום-הכיפורים גויס מסעוד ולחם עם יחידתו בקרבות נגד הסורים ברמת הגולן. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפל בקרב לרגלי תל-פארס. בשעת הסתערות בזחל"ם שלו, נפגע בראשו ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אישה, אב, ארבעה אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אנחנו, חבריו ליחידה, איבדנו חבר יקר ומסור, שנפל בחרפו נפשו למות, וכך העניק לעם את חייו". המועצה האזורית של לכיש הוציאה לאור חוברת לזכר בני האזור, שנפלו במלחמה, ומסעוד בתוכם.