פרץ, יצחק

בן תמר ומשה, נולד ביום ח' בתמוז תשכ"ג (30.6.1963) בבית-שמש. הוריו עלו ממרוקו. תקופה קצרה התגוררה המשפחה בבית-שמש, עד שעברה לדרום תל-אביב. יצחק היה בן למשפחה מרובת-ילדים. למרות קשיי הפרנסה, דאגו ההורים לחינוך ילדיהם. יצחק סיים את בית-הספר היסודי "כי"ח" בתל-אביב, המשיך בחטיבת-הביניים בבית-הספר "תחכמוני, ולאחר מכן למד בבית-ספר מקצועי במגמת חשמלאות. לפני שהתגייס לצה"ל, עבד יצחק כחשמלאי. יצחק היה נער שקט, ממושמע, אהב ספורט והיה פעיל במועדוני הספורט בדרום תל-אביב. הוא שיחק כדורגל בליגות השכונתיות. באוגוסט 1981 הוא התגייס לצה"ל, ושירת בחיל-התותחנים. יצחק עבר את אימוני הטירונות, ונשלח לקורס תותחים מתנייעים וקורס נהג-רוכב. את הקורסים הוא השלים בהצטיינות. במלחמת שלום הגליל לחם יצחק עם יחידתו בלבנון. ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982), בהיותו בתנועת התקדמות עם יחידתו, התהפך התומ"ת שבו נסע ויצחק נהרג. בן 19 שנים הוא היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. יצחק השאיר אחריו הורים, חמש אחיות ושני אחים. אחרי שנפל, הועלה יצחק לדרגת רב"ט. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "רב-טוראי יצחק פרץ נתן את חייו למען מולדתו. הוא שירת בגדוד חת"ם, סיים קורס תותחנים בהצטיינות, היה מסור, מקובל ואהוב על חבריו. בעל מוטיבציה גבוהה, מועמד לקורס מפקדים". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "בנכם שירת ביחידת תותחנים תקופה ארוכה, ביצע עם היחידה תעסוקה מבצעית ענפה, אימונים ולבסוף השתתף במבצע שלום הגליל. הוא ביצע את כל המוטל עליו בנאמנות, במסירות, תוך כדי הפגנת רוח צוות. היה חייל טוב".