פרץ, יצחק-חיים

בן אסתר ובכור, נולד ביום א' בתמוז תר"ץ (26.6.1930) בתל-אביב. בבית-הספר היסודי הוכיח את כשרונו הרב והצטיין בלימודים, אך נאלץ להפסיקם כדי לעזור להוריו והתחיל לעבוד. שנתיים עבד כפקיד בעירייה במחלקת-הפרסום, ואחר כך עבר לדואר ועבד שנה וחצי בהתקנת טלפונים. בהיותו בן 17 היה קשור מאוד למשפחה ודאג במיוחד לשלושת אחיו הקטנים ממנו. עם הקמת המדינה התגייס ב-23.5.1948 אף-על-פי שהיה פטור מגיוס מלא בגלל עיסוקו בעבודה חיונית, שירת בחטיבת "גבעתי" ונשלח לניצנים. הוא התחבב על חבריו לקרבות וגילה קור-רוח ואומץ-לב. פעמים אחדות נכנס לתוך תחום האש כדי להציל חברים שנפצעו ונשארו מוטלים בשדה הקרב בלי עזרה. לאחר שנבלמה התקדמות הטור המצרי ליד אשדוד נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו בעורפם ולפיכך ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות חיפוי זה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו. בקרב זה נפל, ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948), אחרי שנפגע בגרונו מצרור כדורים בשעה שחירף נפשו להציל חיי חבר. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקבוצת ניצנים.