פרץ, ורד
בת אליס ויצחק. נולדה ביום ד' בניסן תשכ"ד (17.3.1964) בחיפה, אחות לכלנית ולעזר. ורד גדלה והתחנכה בחיפה, למדה בבית- הספר היסודי 'יבניאלי' ובבית-הספר התיכון עירוני א'. תלמידה רצינית ואחראית, וכבר בבית-הספר התבלטה בכושר המנהיגות שלה, ביושרה ובאהבת המולדת שהפגינה. בחודש אוגוסט 1983 התגייסה ורד לצה"ל. בתום אימוני הטירונות עברה קורס מדריכות חי"ר, ושירתה בתפקיד זה עד צאתה לקורס קצינות. בסוף שנת 1984 סיימה את הקורס והיתה לקצינה, ובשנים הבאות הוצבה לתפקידי קצינת הדרכה בגדודים שונים, ואף היתה תקופה מסוימת סגנית למפקד גדוד. בשנים 1992 ו- 1993 למדה לתואר ראשון באוניברסיטת באר שבע, במגמת ניהול ומשאבי אנוש. בתום לימודיה שירתה במחלקת בטיחות בצה"ל, והועלתה לדרגת סא"ל. בשנת 1997 למדה לתואר מוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת באר שבע. בתום הלימודים שבה לשירות ומונתה לראש ענף ביקורת בחטיבת ניהול והדרכה של מפקדת חילות השדה. מפקדה, תא"ל ציון, סיפר על שירותה: "מסירותה הרבה, מקצועיותה, שאיפתה לשלמות הביצוע ואף התמסרותה המוחלטת לתפקידיה ולצה"ל איפיינו את ורד. היא הצטיינה בכל אשר עשתה, בתפקידיה ביחידות השדה, הדורשות איכות אנושית גבוהה, ועל כך זכתה בהערכה והוקרה מצד מפקדיה, עמיתיה ופקודיה." ביום ד' בסיון תשנ"ח (27.5.1998) נפלה ורד בעת מילוי תפקידה והיא בת שלושים-וארבע. היא הובאה למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחיפה. הותירה אחריה הורים, אחות ואח. הרמטכ"ל רא"ל אמנון ליפקין-שחק מסר להוריה תעודת הוקרה וכבוד בה נכתב: "ורד ראתה את שירותה כשליחות ונשאה בה במסירות ובאהבה. נכונה ומסורה תמיד, הקדישה עצמה להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה לנגד עיניה. תרומת חייה היתה גדולה." סא"ל אילן, עמיתה לשירות של ורד, ספד לה: "את, ורד, שנצפתה לך קריירה צבאית שנקטעה באיבה. את ביטאת תמיד את המושג 'השקעה', את שהגעת ראשונה ועזבת אחרונה. גם לאחר שלוש שנים בתפקידך התייחסת לכל יום כאילו זה היום הראשון בתפקיד, ובהתאם לכך גררת גם את פקודיך לנורמות גבוהות שכאלו. ורד, בלעדייך המחלקה כבר איננה כתמול שלשום, כי מעבר לשותפה לדרך היית גם חברה טובה שאפשר להתייעץ עמה בכל." החברים לשירות נפרדו מורד: "… הרי הוורד והשושן אחד הם, ואת היית השושן שלנו. עדיין המומים מהפרידה, המלים נעתקות ונעצרות. ואנו תמיד נזכור את הוורד, שהלך לבלי שוב."
