fbpx
פרץ, דוד

פרץ, דוד


דוד, בן אליס ויוסף, נולד ביום י"ח בסיון תשי"ב (11.6.1952) בקזבלנקה שבמרוקו. כשהיה כבן שנתיים וחצי עלה עם משפחתו ארצה. תחילה שוכנה המשפחה במושב מנס ליד חיפה; לאחר כשנה עברה למעברת אוהלים בבאר-שבע ובשנת 1956 עקרה מהמעברה והשתכנה בשיכון קבע בתוך באר-שבע, שם התחנך דוד בבית-הספר היסודי "מעלות". הוא היה תלמיד מצטיין, השתתף בכל הפעולות החברתיות בבית-הספר ותמיד נבחר לוועד הכיתה. כשנערכו חידונים ומפגשים בין בתי-ספר, בחרו בו לייצג את בית-ספרו. בתום לימודיו היסודיים החל ללמוד בבית-הספר המקיף ב' בבאר-שבע, במגמה הריאלית וגם שם הצטיין בלימודים. בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון החל להתעניין באלקטרוניקה. הוא הרבה לקרוא ספרים בתחום זה ואף החל לבנות מכשירים ומעגלים אלקטרוניים שונים. בגלל התעניינותו בשטח זה החליט דוד להקדיש את הלימודים למגמה זו. לכן כשסיים את לימודיו בכיתה י"א בבית-הספר התיכון בבאר-שבע, הלך לבית-הספר לאלקטרוניקה ב"הדסה נעורים" ליד נתניה. תקופה זו הייתה המאושרת בחייו. הוא מצא סיפוק רב בלימודים, חברה טובה ואווירה נעימה. גם שם הצטיין בלימודים ואף זכה בתעודת החניך המצטיין. הוא אהב לקרוא ספרים מסוגים שונים, וכמו כן אהב לטייל ולסייר ברחבי הארץ. הוא יצא לטיולים במסגרת בית-הספר, או שהיה מארגן עם חבריו מסעות להכרת הארץ ונופיה. בטיולים אלה וגם בהזדמנויות אחרות נהג לקחת את מצלמתו ולצלם מקומות ואירועים שונים. הוא גם אסף בולים, אבל יותר מכל אהב לעסוק באלקטרוניקה והקדיש את רוב זמנו לבניית מכשירים ומערכות שונות. בתום לימודיו השתלם בבית-הספר הטכני של חיל האוויר והיה לטכנאי. דוד גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1971. לאחר סיום הטירונות נשלח לחיל הקשר והשתלם בקורסים להכרת מכשירי הקשר השונים המופעלים בצה"ל. כשסיים נשלח לחטיבת שריון ושובץ ביחידת הקשר שלה. הוא היה חייל טוב ובעל מקצוע מעולה. עד מהרה השתלב ביחידה והיה אחד מעמודי התווך במחלקת הקשר. תוך תקופה קצרה מונה כסמל המחלקה וניהל את הפעולות השונות בה בצורה מושלמת. מחלקתו זכתה לשבחים בביקורות השונות שערכו מפקדיו במחלקה. דוד אהב את המתח ואת הסכנה והיה מתנדב לכל פעולה מבצעית, שגדודו נטל בה חלק. כשמלאו שנתיים לשירותו כבר ענד דרגות סמל-ראשון. הוא עבר בהצלחה בחינות מקצועיות שונות והיה טכנאי מעולה ובעל ידע רב. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו לרמת הגולן. ביום הראשון למלחמה נפגע דוד בהפצצת מטוסי האויב, בסביבת הכפר נפח. הוא הובהל לבית-החולים בצפת וביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו הורים ושבע אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-סמל. במכתבי תנחומים למשפחה השכולה כתבו מפקדיו: "בנכם שירת כטכנאי קשר בסיירת שריון. הוא מילא את תפקידו בצורה הראויה לציון מיוחד, תוך הקרבה וחירוף נפש בקרב;" הוסיף וכתב מפקדו הישיר של דוד: "בנכם שירת כטכנאי קשר ראשי ביחידתי ומילא את תפקידו בצורה מופתית הראויה לציון מיוחד… תהי נשמתו צרורה בצרור החיים". משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכר בנה דוד ותרמה ספר תורה להנצחת שמו.

דילוג לתוכן