פרץ, ארמונד

בן סעדה ואברהם, נולד בשנת 1945 במרוקו. בן 15 שנים עלה ארמונד עם הוריו לארץ, בשנת 1960, והמשפחה השתקעה ליד נס-ציונה. ארמונד סיים שש שנות לימוד בבית-ספר יסודי במרוקו. בארץ הוא עבד בעבודות מזדמנות, וביניהן – נגר במפעלי אריזה. במרס 1965, הוא התגייס לצה"ל. ארמונד עבר אימוני טירונות, אך לא שירת בשירות חובה אלא במילואים. הוא הוצב ביחידת אספקה בחיל-השריון. בתפקיד זה השתתף ארמונד במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל. ביום א' באלול תשמ"ג (10.8.1983) הוא שירת עם יחידתו במבואות ביירות, כאשר פרץ קרב ארטילרי בין כוחות דרוזים ובין כוחות נוצרים. מטח של טילי קטיושות נפל על מפקדת האוגדה, ששירת בה ארמונד. חיילים אחדים נפגעו, וביניהם היה ארמונד. הוא מת מפצעיו, בהיותו בן 38 שנים. הוא הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בנס-ציונה. ארמונד השאיר אחריו אם, אחות ושלושה אחים. שר הביטחון משה ארנס כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "טוראי ארמונד נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בג'מהור שבביירות. הוא היה חיל מסור ויעיל וחבר למופת". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "ארמונד עבר עם שאר חיילי הגדוד את מלחמת שלום הגליל בתנאים קשים, במאבק אכזרי, על-מנת להרחיק אויב מאזרחי ישראל בצפון הארץ. הוא ביצע את תפקידיו במסירות ובאחריות רבה ביותר. הוא היה חייל מסור, דייקן ואחראי. שימש מופת לחבריו בכושרו בביצוע כל התפקידים שהוטלו עליו, הן בשירות מילואים הן במלחמת שלום הגליל. חיילי הפלוגה יזכרו אותו כחייל לדוגמה, כאדם וכאזרח נאמן"