פרפר, משה (מוישקה, משקה)

בן רחל ויהושע, נולד ביום כ"ה בטבת תרפ"ט (7.1.1929) בנחלת גנים. למד בבית-ספר יסודי והיה מנעוריו חבר "הנוער העובד" בקבוצת "ירדן" ברמת גן וחבר ה"הגנה". את פרנסתו מצא בעבודתו כמסגר. בשנת 1945 הצטרף להכשרה מגויסת ביגור. בזמן החיפושים במשק ב"שבת השחורה" (29.6.1946), נלקח למעצר ברפיח. כאשר שוחרר ממעצרו חזר למשק ומשם עבר לגבעת השלושה. בשנה השנייה לשירותו בפלמ"ח עלה לדרגת מ"כ והשתתף בביעור כנופיות הפורעים בכפר פג'ה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, היה משה מן הראשונים שנשלחו להגנת קו-המים בנגב. בחששו שמא לא יותן לו להשתתף בקרבות הוסיף שנה לגילו האמיתי (17) בתעודת ההתייצבות. לחם בבית דגון ויאזור, השתתף בפריצת הדרך לירושלים והיה בין מלווי השיירות לעיר הבירה. באחת הנסיעות נפגע מרסיסי פצצה, אך הוסיף לפקד והצליח לחלץ את פקודיו. בבואו לירושלים הקיפוהו ילדים והוא לקחם על זרועותיו: "למענכם נעשה הכל" – אמר. לקראת מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים נכבש הקסטל השולט על הדרך והוחזק על-ידי כוחותינו. הערבים ערכו מספר התקפות-נגד במגמה להחזיר משלט חיוני זה לידיהם ובאחת מהן, בליל 7-8 באפריל, נהרג מפקדם עבד אל-קאדר אל-חוסייני. ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948) ערכו הכוחות הערביים התקפה עזה כדי לכבוש את המקום ולמצוא את גופת מנהיגם. מחלקת פלמ"ח שהשתייכה לגדוד החמישי של חטיבת הראל יצאה כתגבורת לקסטל ואנשיה חיפו על נסיגת מגיני הקסטל. בקרב הנסיגה הקשה נפלו רבים ממחלקת התגבורת. בקרב זה נפל, ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948), ונקבר במעלה החמישה. ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.