פרנק, פרץ

בן טובה ואברהם. נולד ביום ו' בסיון תרס"ט (26.5.1909) בעיירה ז'רקי, בפולין. מילדותו התבלט בכשרונותיו ובחריפותו וכבר בגיל צעיר ידע קרוא וכתוב. פרץ התחיל ללמוד בבית הספר הפולני שבעיירה אך אביו, שעסק בהוראה ב"חדר מתוקן" ומתקדם החליט להקנות לו את מקצוע התפרות, אולם ליבו של הנער לא נמשך אחרי מקצוע זה. פרץ היה בין מניחי היסוד לקן "השומר הצעיר" בעיירה, ונחשב למדריך מחונן בשל עירנותו ועליזותו הטבעית וכישרון הסיפור שבו ניחן. כן היה המזכיר הטכני של הקהילה היהודית בעיירה ובתפקידו זה הושט יד עוזרת לכל נצרך. בשנת 1928 יצא להכין את עצמו לעליה בהכשרת סמיאטיץ וכאן התבלטו ביותר תכונותיו וכישוריו לעסקנות ציבורית. בהכשרה היה סדרן עבודה, גזבר וכן היה פעיל בשטח התרבות. בשלהי בשנת 1932 עלה פרץ לארץ-ישראל לקבוצת "עין הקורא" שעשתה אותו זמן בראשון לציון. גם כאן היה פעיל בשטחים שונים. עסק בענייני תרבות, היה חבר בבית המשפט של ההסתדרות במקום וחבר בארגון ה"הגנה". יחד עם חבריו לקבוצה הקים את ישוב "חומה ומגדל" שער הגולן. בקיבוץ מילא פרץ תפקידים מרכזיים לשביעות רצון חבריו. ביום י"ח בתמוז ת"ש (24.7.1940), בהיותו בשליחות הקיבוץ, נהרג בהפצצה איטלקית על מתקני הזיקוק בחיפה. הובא למנוחת עולמים בקיבוצו שער הגולן. השאיר אחריו אישה ובת, הורים וארבע אחיות. זכרו וזכר חברו יואל הולישי שנספה יחד עמו, מונצחים בחוברת שהוציא הקיבוץ לזכרם.