פרנק, דוד

בן אדלהייד ומשה. נולד ביום כ"ד תמוז תרע"ח (4.7.1918) בכפר טינגן שליד ויצרבורג, גרמניה. אביו היה סוחר אמיד וניהל בית מסורתי. הוא היה פעיל בהתנדבות בענייני הקהילה היהודית כמו מתן בסתר, היה תוקע בשופר בימים הנוראים, פעיל בחברה קדישא, דאג שיקדשו בבית הכנסת על יין שנבצר מהגפנים שבכרם שלו. כל עובר-אורח נצטרך היה מוזמן לסעוד על שולחן המשפחה בפרט שבתות ובחגים. לאחר עליית היטלר לשלטון נאלץ האב לברוח ולהגר לבלגיה. תוך זמן קצר הצטרפו אליו אשתו ובתו סופיה. עם כיבוש בלגיה הועברו האב ובתו לאושוויץ והומתו בתאי הגזים. האם, שמצאה מסתור בבריסל, התגלתה אף היא, הוצאה להורג והובאה לקבורה בבריסל. האח הבכור עלה לארץ-ישראל בשנת תרצ"ו (1936) ודוד הצעיר ממנו עלה שנה אחריו (1937) בסרטיפיקאט של "ברית חלוצים דתיים". בארץ הצטרף לקבוצת "אברהם" שליד כפר פינס וכן הצטרף לשורות ה"הגנה". דוד היה עלם בריא ורב-כוח בעל קומה ויפה תואר. מחמת המשבר הכלכלי והאבטלה ששררה אז בארץ הגיעה פלוגת חברים מקבוצת "אברהם", לגבעת עדה, לעבוד במשקי האכרים. דוד התקבל לעבודה במשקה של משפחת קרופיק. ביום חמישי, כ"ד בסיוון תרצ"ח (23.6.1938), יצא עם יצחק, בן משפחת קרופיק ובן דודו של יצחק דוד אוירבוך בן ה-14, לעבוד בשדה, להחזיר הביתה עגלה עמוסת חציר. לעת ערב מצאו אנשי המושבה את העגלה, עומדת כקילומטר דרומית למושבה. נתברר כי הצעירים והפרדות נחטפו. כל החיפושים אחר השלושה עלו בתוהו. רק כעבור שנתיים נמצאו גופותיהם בבור חצוב בסלע בנפת ג'נין. החקירה העלתה כי החטופים היו שלושה שבועות בשבי כנופיה ערבית ואחר כך הוצאו להורג ביריות בתוך הבור. דוד הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת עדה ביום י"ט באדר ב' ת"ש (29.3.1940). הניח הורים, אחות ואח. זכרו הונצח בספר "גבעת-עדה".