פרנקל, שבתאי (סבי)

בן אליס וישראל, נולד ביום ד' בסיוון תרפ"א (10.6.1921) בבוקרשט, בירת רומניה . סיים בית-ספר יסודי בעיר-הולדתו ובחודש יוני 1933 עלה לארץ. אחרי שסיים את חוק לימודיו בבית- הספר הריאלי בחיפה התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים ולמד בפקולטה למדעי הרוח. הוא נטה בעיקר לספרות וכמה מתרגומיו (מהשירה האנגלית, האמריקנית והגרמנית) ראו אור בירחון לספרות "גזית". בשקידה מרובה עסק בתרגום שירי היינה. בימי מלחמת-העולם השנייה שירת בצבא הבריטי והצטרף לשורות הבריגדה היהודית. לאחר השחרור הצטרף להכשרה בגבעת עדה וזמן מסוים שימש פקיד מטעם "סולל-בונה" במפעלי הנפט באיראן. מראשית מלחמת-העצמאות היה פעיל ב"הגנה" בירושלים ועלה כמלווה לשיירה להר- הצופים. הדרך להר-הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של ה13.4.1948- יצאה שיירה להר-הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין- ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר-הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחר-הצהריים הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. שבתאי היה בין הנופלים, ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948). הובא למנוחת- עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.