פרנקל, יעקב (יוליוס)

בן אטי ו-וולף. נולד ביום י"א בניסן תרע"ד (7.4.1914) בעיר אובק שליד שוויינפורט, גרמניה. בעירו למד בבית-הספר העממי ובנעוריו הצטרף לתנועת הנוער הסוציאליסטי .S.P.D. לאחר עליית היטלר לשלטון בשנת 1933 ברח יעקב מגרמניה, הגיע לצ'כוסלובקיה ושם הצטרף לקבוצת נוער שהיתה בהכשרה. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל עם חברי הקבוצה ושם הצטרפו לקיבוץ רמת הכובש. יעקב עבד בפרדסי הסביבה. ולאחר שנשא אישה עברו שניהם להתגורר בכפר סבא. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה עבד במחנות צבא בריטיים ובסוף 1940 התגייס לצבא הבריטי. תחילה שירת בפלוגת חיל הרגלים (ה"באפס" הארצישראלי) ולאחר זמן מה הועבר לחיל ההנדסה. במאי 1944 אירע פיצוץ חזק בסירת-מוטור סמוכה לסירתו של יעקב והוא חש לעזרתה עם עוד כמה מחבריו. יעקב נכווה קשה מבנזין בוער שנשפך עליו והוחש לבית-חולים צבאי. בכ"ו באייר תש"ד (19.5.1944) יומיים לאחר פציעתו נפטר מפצעיו ונקבר בבית העלמין הצבאי בקנטרה שבמצרים. בהמלצת מפקדו הוענק לו אות הצטיינות, ובשנת 1961 קבלה משפחתו בשמו את אות ההתנדבות מטעם ממשלת ישראל. במכתב ששלח המייג'ור סירקין, מפקדו של יעקב, לאלמנתו נאמר בין השאר: "מעשה אומץ לבו מצא הד בקרב כל חיילי פלוגתו, וכמו כן בפלוגות הבריטיות, ומכל הצדדים נתקבלו מכתבי הערצה והשתתפות בצערנו העמוק, בעלך נפל על משמרתו בעצם מילוי תפקידו ושימש לכולנו דוגמא של מסירות נפש, של אומץ לב, של נכונות להקריב את החיים למען העתיד הזה". הניח אישה ושתי בנות. שמו הונצח בספר הבנים של כפר-סבא. בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שמקום מנוחתו במואסקר, במצרים. ציון מקום קברו 4D12. יחידה Royal Engineers. דרגה Sapper.