פרנקל, יהושע

בן בתיה ושלום, נולד ביום ח' בחשוון תרפ"ט 22.10.1928)) בעיר העתיקה בירושלים. עד גיל 12 למד בתלמוד-תורה "עץ חיים", ומתוך רצון לרכוש גם ידיעות כלליות עבר לבית-ספר תלמוד-תורה "מזרחי". היה תלמיד בעל כשרונות, אך מחוסר כספים לא יכול להמשיך את לימודיו בסמינר למורים "מזרחי" כחפצו והתחיל לעבוד כפקיד במשרד עורך-הדין גויטין. הוא עשה כל עבודה שהוטלה עליו ברצון וצוין על נימוסיו הטובים. יהושע הוסיף ללמוד בשיעורי-ערב בגימנסיה "דעת" כדי להתכונן לבחינת-בגרות וללמוד אחר-כך בבית-ספר למשפטים את המקצוע שנתחבב עליו בעבודתו במשרד. את רוב שכרו הוציא ללימודים ולרכישת ספרים ואת השאר להלבשה. בגלל הצורך לעבוד ביום וללמוד בערב והסכנה לשוב בלילה אל העיר העתיקה, יצאה המשפחה והתגוררה זמנית בעיר החדשה. לעתים נעדר ימים אחדים מהמשרד ובשובו פלט בשפה רפה איזו אמתלה בלתי-משכנעת, כי לא היה מסוגל לשקר, אך מתוך הערכה לעבודתו ולאישיותו נתקבלו תירוציו. היה חביב ועליז בחברה ורקם את תקוות העתיד המשותף עם חברתו מילדות מהעיר העתיקה. רק לאחר זמן נודע שבימי היעדרו היה משתתף באימונים ובקורסים של אצ"ל, בו נודע בכינוי "סגן ירמיהו". כשגויס בחורף תש"ח לשירות צבאי מלא באצ"ל, סילק הצדה את כל ענייניו הפרטיים ואחת היתה משאלתו, שישלחוהו להגן על העיר העתיקה הנתונה במצור ערבי-בריטי. כשנפרד מחבריו לעבודה אמר לאחר מהם: "אינני חושב לשוב חי לעיר". ומחניכיו בעיר החדשה נפרד אחרי השיעור במלים אלה: "ימים קשים נכונים לנו ועלינו לדעת לעמוד בהם בגבורה. מי יודע אם נתראה שוב, ואם נתראה ביום מן הימים, ודאי יהיה זה ביום שחרור ירושלים כולה מעול זרים". על אף השמירה המעולה של הבריטים, לבל ייכנס יהודי צעיר ויצטרף למגיני העיר העתיקה, הצליח להתגנב פנימה עם מביאי שיירת המזון לנצורים ומיד הצטרף למערכה. יהושע הופקד כאחראי לעמדה המסוכנת שעל גג בית-הכנסת "ניסן בק", בקרבת עמדה ערבית, ובנסותו לתקן משהו בעמדה הרים את ראשו למעלה מהמחסה, נפגע ונפל מיריית צלף ערבי ביום ז' באייר תש"ח 16.5.1948)). בגלל הסכנה להגיע לעמדה הוצאה גופתו משם רק אחרי ימים אחדים והובאה לקבורה בקבר-אחים בחצר "בתי מחסה" בעיר העתיקה בירושלים.