פרנקל, אורן

בן דרורית ואוריאל, נולד ביום י"ט באייר תשכ"ב (23.5.1962) בקיבוץ כברי שבגליל המערבי. מילדותו התבלט אורן בכשרונו היצירתי. גבה-קומה הוא היה, חביב על חבריו, צנוע בהליכותיו, ומעורב בפעילות חברתית בקיבוצו. אורן היה בעל כשרונות טכניים, ובמו-ידיו ובלי כל עזרה, בנה לעצמו כלי-רכב ששימש אותו בעבודתו בקיבוץ. הוא למד בבית-הספר בכברי, והשלים את לימודיו התיכוניים במגמה עיונית. בינואר 1980 התגייס אורן לצה"ל, ושירת בחיל-השריון. גם ביחידתו, הוא התבלט באופיו המיוחד ובכושר מנהיגות. לאחר שסיים אימוני טירונות, נשלח אורן להשתלם במקצועות הטנק. בנובמבר 1981 הוא הועלה לדרגת סמל, והחל להדריך בגדודו מפקדי טנקים. כשפרצה מלחמת שלום הגליל, היה אורן עם הכוח שפרץ את מערכי האויב. ביום השלישי של המלחמה, י"ט בסיון תשמ"ב (9.6.1982), התחולל קרב קשה עם השריון הסורי ליד עין א-טינה, והטנק של אורן נפגע. אורן עמד חשוף בצריח, ונהרג. בן 20 שנים הוא היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בקיבוץ כברי. אורן השאיר אחריו הורים ואח. שר הביטחון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סמל אורן פרנקל נתן את חיו למען מולדתו. הוא שירת בחיל-השריון. הוא היה מפקד ומדריך בקורס מפקדי טנקים. שקט, צנוע, ביצע עבודתו בצורה הטובה ביותר. אורן היה אהוב על חבריו ומפקדיו". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "אורן לחם כמפקד טנק, ובזכותו הושגה המטרה. הכרתי אותו היטב, עוד בהיותו חניך בקורס מפקדי טנקים. כבר אז הוא התבלט בשלמות מעשיו וברמתו המקצועית הגבוהה. החלטתי עם סגל הפלוגה להשאיר את אורן בגמר הקורס בגדוד, כמפקד טנק וכמדריך בקורס מפקדי טנקים. הוא שירת תחת פיקודי במרוצת תקופה. פגישותי ושיחותי עמו גרמו לי הנאה מרובה. הכרתיו כגבר צעיר, פיקח, חרוץ, מלא סיפוק כמפקד וכמדריך. ערך התפקיד וחשיבות המעשה ליוו את פעולותיו לכל אורך הדרך. את הערכים האלה הצליח להנחיל גם לחייליו. הוא השתייך לאותם מפקדים בעלי כושר מנהיגות טבעית. מעולם לא נזקק לפקודות. הדוגמה האישית שלו הייתה מובנת מאליה. הוא יוסיף להיות דמות, שעל פיה נחנך את חיילינו"