פרנקו, שמעון (מוני)
בן אדל ויעקב, נולד בחודש שבט תר"ץ (1930) בדמשק, בירת סוריה. למד בתלמוד-תורה ובבית-הספר "אליאנס". בגיל צעיר התעורר בו רצון עז לעלות לארץ-ישראל, אך הוריו הניאוהו מכך, בגלל הסכנה הכרוכה בעלייה מסוריה. לבסוף עזב בכל זאת את ביתו בניגוד לרצון האם ויצא לארץ בדרך היבשה. בחג השבועות תש"ו (5.6.1946) עבר את הגבול ללא רישיון-כניסה והצטרף להכשרת נוער באשדות יעקב. בעבודת המשק חיבב במיוחד את ענף הדיר והתמחה בו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות, לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, הצטרף שמעון לפלמ"ח ויצא להגן על ירושלים. שמעון היה בין אלה שחשו להצלת השיירה שהותקפה בדרך לבית-החולים "הדסה" בהר-הצופים ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948) ושם נפל. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בסנהדריה.