פרנקו, קרן

בת יוכי וחיים. נולדה ביום כ"א באב תשמ"ג (31.7.1983) בקרית ים. "כשנולדת אחרי שש שנים של ציפייה," סיפרה אמה, "ידענו אבא ואני שיש לנו בת מיוחדת, בת עם פנים מאירות ועיניים מדברות. היית שמחה וחייכנית, לא התלוננת ולא בכית, היית ילדה סקרנית." כשמלאו לקרן שנתיים נולדה אחותה אורית. קרן למדה בבית-הספר היסודי 'אורים' ובתיכון 'רודמן' בקרית ים וסיימה אותו בהצלחה במגמת תקשורת. כרמית, מורתה של קרן: "זכינו להכיר את קרן החכמה. מה זה חכמה? מבריקה. רמה אחת מעל לכולם. תמיד עם תשובה, תמיד עם משהו חכם להגיד, או נקודת מבט חדשה שאף אחד לא חשב עליה, או איזו אמירה צינית מצחיקה. זכינו להכיר את קרן הישרה. לא יכולת לשקר, לא הצלחת לרמות, האמת סללה את דרכך… בשיעורים תמיד היית יוזמת, 'ראש גדול' כזאתי. ראשונה להגיע לשיעור, ואחרונה ללכת." עבודת הגמר של קרן בתקשורת היתה הכנת סרט המתאר את חוף הים – 'גל רודף גל'. קרן היתה ילדה חכמה, אחראית, מאוד עצמאית ודעתנית. ילדה בוגרת, צנועה ומתחשבת בזולת, שנהגה להתמודד לבד עם הבעיות שלה ודחתה כל סיוע. כבר כשהיתה בכיתה א' רצתה להישאר לבד בבית, ואף הציעה לשמור על אחותה הקטנה במקום המטפלת. קרן, 'קרנושה' בפי אוהביה, גדלה והיתה לנערה תמירה, רזה וחתיכית באופן טבעי – היא מעולם לא התאפרה. נערה אהובה ומוצלחת, שבכל מקום היתה לה נוכחות משמעותית. קרן היתה בקשר טוב עם חברותיה הרבות, ובקשר מיוחד עם אחותה הצעירה, לה היתה מודל לחיקוי, יועצת לכל דבר ועניין. "את לא רק אחות, את גם נשמתי התאומה וחברתי הטובה," כתבה אחותה אורית. "כל החיים שלי 17) שנים) היו איתך. כל רגע משמח ומיוחד בחיים שלי עברתי איתך. אין בן אדם בכל העולם הזה שמכיר אותי יותר טוב ממך." קרן אהבה מאוד לקרוא. היא בורכה בזיכרון מצוין, ובמהלך השנים רכשה לה בקיאות בנושאים רבים, מעבר ללימודים הסדירים. כמו-כן אהבה מאוד להאזין למוזיקה, ולצפות בסדרות טלוויזיה אהובות – 'סיינפלד', 'תיקים באפלה', 'של מי השורה הזאת', ועוד. קרן היתה מלאה עוצמת חיים ושאיפות לעתיד. היא שאפה ללמוד באוניברסיטה לאחר השירות בצבא, ושאיפתה הגדולה ביותר היתה ליצירה וכתיבה, כתיבת שירים וספרים. קרן, שמגיל צעיר שלטה באנגלית ברמה גבוהה, שלחה בהיותה בתיכון מפרי עטה ל'ספרייה הבינלאומית לשירה' שבארצות-הברית poetry) of library international The – poetry.com) ושתי פואמות שלה פורסמו בספרים שהוציאה הספרייה. בחודש ספטמבר 2002, חמישה חודשים לאחר מותה, נבחרה קרן ל'בחירת העורך' של הספרייה הבינלאומית לשירה. בחודש דצמבר 2001 התגייסה קרן לצה"ל, ובחרה להתגייס ל'משמר הגבול' לתפקיד בקרית גבול. בסוף פברואר 2002 סיימה את קורס הבקריות בציון 92, והוצבה לשרת בגשר אלנבי. בקורס למדה לאתר תעודות זהות ודרכונים מזויפים ולמנוע כניסת גורמים עוינים לארץ, ומיד בתחילת עבודתה הבינה את האחריות הרבה המוטלת עליה וביצעה את תפקידה במסירות ובאהבה. קרן אהבה את השירות ב'משמר הגבול'. היא תיכננה לשרת כבקרית כמה חודשים, ולהמשיך לקורס קצינות. ביום כ"ח בניסן תשס"ב (10.4.2002) נפלה קרן בפיגוע חבלני בצומת יגור. באותו בוקר יצאה מביתה לבסיס, ועלתה לאוטובוס אגד בקו 960 (צומת הצ'ק פוסט-ירושלים). באוטובוס ישבה ליד חברתה הטובה נועה שלמה, ששירתה איתה מיום הגיוס לצבא. כעבור דקות נסיעה אחדות, בצומת יגור, התפוצץ באוטובוס מחבל-מתאבד שנשא על גופו חומר נפץ. שמונה אנשים נהרגו בפיגוע, וקרן וחברתה נועה ביניהם. יחד עם קרן נהרגו: רס"ר שמשון סתלקול, רס"ל שלומי בן חיים, רס"ל ניר דניאלי, רס"ל זאב חניק, סמל מיכאל ווייסמן, רש"ט נועה שלמה והאזרח אבינועם אלפיה. בת תשע-עשרה היתה קרן בנופלה. לאחר מותה הועלתה לדרגת רש"ט. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין באפק (צור שלום). הותירה אחריה הורים ואחות. בבית-הספר התיכון 'רודמן' נערך זמן קצר לפני סיום שנת הלימודים טקס אזכרה לקרן, בוגרת בית-הספר. את הטקס הנחו חבריה ללימודים, חיילים שהגיעו לחופשה במיוחד לשם כך. מורן, חברתה של קרן, כותבת: "מעולם לא חשבתי כמה קשה, עצוב וכואב הוא אובדן כזה. המוח האנושי פשוט לא מעכל, והלב מתנפץ לרסיסים. יש אנשים של פעם בחיים, וכזאת היא היתה. מבטיחה לאהוב ולזכור, ולעולם לא לשכוח." כותבת רחל, חברת המשפחה: "בבוקר אביבי של שמש זורחת, לפתע נקטף באכזריות פרח, פרח של אור ואהבה… קרן, הו קרן שלנו. פרח של אור ואהבה. שוטרת מג"ב אנושית, אמיצה, מלאת כבוד לכל איש ואישה, חברה אמיתית בחייה ובמותה. כאן, קרוב ליד הבית, נגדעו לפתע עץ חייך ויפי חלומותיך." הוריה ואחותה של קרן כותבים: "את, קרן, שהיית מלאה בעוצמת החיים, בתקוות וציפיות לעתיד, ללימודים, לכתיבה ויצירה, כל תוכניותיך נקטעו ונשארו לנו רק הזיכרונות. קרן, כל המלים שכל כך אהבת בעברית ובאנגלית לא יספיקו להביע את הגעגועים אליך. את חסרה לנו מאוד. פערת בנו תהום עמוקה, והשארת חלל המלא בכאב עמוק. כמה חבל לנו שלא נוכל להמשיך ליהנות ממך. הפרידה היא קשה מנשוא. אוהבים אותך קרן. לנצח נשמור אותך בליבנו."