פרנקוביץ, יעקב (קובי)

בן שושנה (רוזה) ואברהם (ז'אן), נולד ביום כ"ט בטבת תרע"ז (21.1.1917) באיטליה. בילדותו עבר לצרפת אל קרוביו, שם למד בבית-ספר יסודי ובסיימו אותו התקבל לבית-ספר מקצועי ולמד נהיגה ומכונאות-רכב. בתום תקופת לימודיו התגייס ללגיון הזרים בצרפת, ועם פרוץ מלחמת-העולם השנייה לחם נגד הגרמנים ונשבה על-ידיהם, אולם כנתין איטלקי שוחרר וגויס לחיל- הצנחנים האיטלקי. בשנת 1942 נפל, פצוע קשה, בשבי הבריטים והועבר למחנה-שבויים בארץ. שומרי המחנה היו חיילי פלוגה עברית ובהשפעתם דבקה נפשו בעם היהודי ובארץ. מתוך שאיפה להשתקע בארץ ברח ממחנה השבויים והתגייר בשנת 1945. שנה אחר-כך נשא אישה יהודיה, אסתר, והתיישב בשכונת בורוכוב. חייו בארץ היו קשים, אולם הוא הסתגל אליהם, התגבר על מכשולים רבים, למד את הלשון העברית ואף הצטרף ל"הגנה". בנאמנות רבה מילא את התפקידים שהוטלו עליו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס לשירות מלא ושירת ביחידת חי"ם. אחרי-כן הועבר לפל"ם ובפעולה למען הבטחת עבודתם של קציני תכנון בין גבעתיים לסלמה נפל ביום י"ד באדר א' תש"ח (24.2.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.