פרמוטי, גבריאל (גבי)

בן הנריאטה וויטוריו. נולד ביום י"ח באלול תשכ"ז (29.9.1967) בירושלים. גבי למד בבית-הספר היסודי 'ברנר' ובבית-הספר התיכון העירוני בהרצליה במגמת עיונית-היסטורית. כשהיה גבי בן שש-עשרה שנה, נפטר אביו. הוא הרגיש אחריות רבה לאמו ולאחיו הצעירים. הוא אהב מוסיקת רוק והתעניין בכל מה שקשור בהיסטוריה. הוא התכוון להמשיך בלימודי היסטוריה בתום שירותו בצה"ל. בחודש פברואר 1986 גויס גבי לשירות חובה בצה"ל והוצב בחיל-השריון. הוא סיים טירונות, המשיך בלימוד מקצועות הטנקים ויצא לאימון הצמ"פ (צוות-מחלקה-פלוגה). כעבור זמן לא רב נבחר גבי לצאת לקורס מפקדי טנקים. הוא קיבל דרגת סמל וחזר לסגל הגדוד כמפקד טנק באימוני הצמ"פ. מפקדו ציין, כי גבי ביצע את כל המשימות בצורה טובה ובצנעה רבה. חבריו ליחידה סיפרו על התבונה הרבה שגילה גבי בעת ששירתו בשטחים. בהמשך שירותו זומן גבי למבדקי קצונה. ביום ה' באדר תשמ"ח (22.2.1988) נפל גבי בעת מילוי תפקידו. הוא נפגע במוצב רעשית בדרום לבנון, כאשר הטנק שבו יצא למשימה נפגע ממטען צד שהונח על-ידי מחבלים. עימו נפל רב"ט אמיר זידנר. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהרצליה. הותיר אחריו אם, אחות – מיכל ואח – ערן. חבריו מתקופת נעוריו הגדירו את גבי "איש שוחר שלום" ורציני עד מאד. הוא החשיב ביותר חברים קרובים, ואכן היו לו הרבה ידידים וחברים. מפקד היחידה כתב למשפחה השכולה: "כאשר הוטלה על הגדוד המשימה של הגנת יישובי הצפון, אך טבעי היה שטובי המפקדים יירתמו למשימה. גבי היה ביניהם". במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב שר הביטחון דאז יצחק רבין: "סמל גבריאל פרמוטי נתן את חייו למען מולדתו. הוא היה חייל מצוין, וביצע המשימות שהוטלו עליו בצורה טובה ביותר. אהוד על חבריו ומפקדיו, היה גאה בהשתייכותו ליחידה בה נפל".