פרלשטיין, אריה

בן חנוך וליפצ'ה. נולד ביום כ"ז באייר תר"ץ (25.5.1930) בצ'חנוביץ שבפולין ועלה עם משפחתו ארצה בשנת 1934. הוא למד בבית-הספר היסודי "נצח ישראל" שבפתח-תקוה ומגיל 13 היה פעיל בגדנ"ע. זו הייתה תקופת-המחתרות שבימי שלטון המנדט בארץ ולמרות שהיה הצעיר בחבורה לא נרתע מפני האימונים, שנערכו בלילות במקומות סתר. הוא יצא להדביק כרוזים נגד הבריטים ועשה זאת מתוך רצון עז לשרת את המולדת. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים למד בגימנסיה "אחד-העם" בפתח-תקוה ושלוש שנים בבית-הספר התיכון המקצועי על-שם מכס פיין בתל-אביב. הוא הרבה מאוד לקרוא ספרים ומאמרים וכך רכש ידיעות רבות בשטחים שונים. חבריו ראו בו אנציקלופדיה מהלכת ומכריו קיבלו אותו כפוסק אחרון בכל נושא שבו דנו. היה לו כוח-שיפוט מעולה, אך הוא לא הביע דעה אלא לאחר שהיה בטוח בכל מאת האחוזים שהוא בקי בנושא הנדון. תמיד היה מוכן להטות אוזן קשבת לכל אדם ושמח לעזור לו. העזרה שהגיש לאנשים בסתר השתלבה במסכת-חייהם והם ראו בו שותף סודי לצפונותיהם. לכן רבים חבים לו תודה והוקרה על עזרתו. היה לו חוג-חברים רחב ומגוון – חברים לספסל-הלימודים, חברים ל"הגנה", חברים לעבודה ומכרים מאיזור מגוריו; ועם כל חוג היה מוצא נושא משותף. הוא לא התרברב במעשיו ולא הרבה לספר על עצמו כי מטבעו היה מצניע לכת. אריה גויס לצה"ל במאי 1948, ישב במשלטי הרי-הגלבוע ועם הכרזת ההפוגה הצטרף לקורס נשקים שהתקיים בשיך-מוניס. אחרי כן הורד לסדום הנצורה. בזמן שהתגורר שם קרא הרבה ולמד עם המקום ועל תולדותיו עד שנחשב למומחה לבעיות האזור. בתקופת התנועה "מן העיר אל הכפר" עברו הוריו מפתח-תקוה לגן-יבנה ואז קיבל עבודה במקצוע שרכש בבית-הספר על-שם מכס פיין (מכונאי רכב), ב"מוסך הנגב" במסמיה. מלבד ידיעותיו על אזור סדום רכש אריה ידע רב על הרי הארץ ועמקיה, יישוביה ועתיקותיה מתוך קריאה בספרי מולדת ותולדות הארץ. הוא למד היטב מפות שונות, עתיקות וחדשות, וכך הכיר את הארץ כולה על כלל שביליה וכבישיה. פעמים רבות ביקשוהו חבריו להצטרף אליהם בצאתם לטיולים, כדי להדריך אותם וללמדם פרטים בתולדות הארץ. ביום י"ד בשבט תש"ל (20.1.1970), למחרת צאתו לשירות מילואים פעיל, נפטר. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בגן-יבנה.