פרלמוטר, ארי

בן רחל ושמחה. נולד ביום ט"ז באב תשל"ד (4.8.1974), בעיר אובות, בחבל דימונה. בן שמיני במשפחה בת תשעה ילדים. ארי למד בבית-הספר היסודי בעיר אובות ובבית-הספר התיכון שבמרכז ספיר בנגב, במגמה הריאלית. בבית-הספר הצטיין ארי כספורטאי והיה פעיל בגדנ"ע בתחום זה. כשהתקרב מועד גיוסו לצה"ל הרבה להתאמן ולשפר את כושרו הגופני כדי להיות בכושר קרבי. בשלהי נובמבר 1992 גויס ארי לשירות חובה בצה"ל ובתום אימוני הטירונות הוצב בפלוגת הנדסה של חטיבת הצנחנים. ארי עבר בהצלחה מסלול של קורסים מקצועיים, ביניהם קורס צלפים, קורס חבלה וקורס מ"כים. תקופה ממושכת שירת עם יחידתו ברצועת הביטחון בדרום לבנון, משם הועבר לפעילות מבצעית בשטחים, והוביל בחוד הכוח הלוחם. מפקדיו המליצו שייצא לקורס קצינים. ביום ב' באייר תשנ"ד (13.4.1994), נפל ארי בעת מילוי תפקידו, בפיגוע חבלני באוטובוס בתחנה המרכזית בחדרה. בן תשע עשרה היה במותו. ארי הובא למנוחות בבית העלמין בעיר אובות. השאיר אחריו הורים, שש אחיות – טלי, לאה, עטרה, ימית, עליזה וחיה, ושני אחים – דוד ודרי. לאחר מותו הועלה ארי לדרגת סמל. הרמטכ"ל אהוד ברק, כתב במכתב תנחומים למשפחתו: "ארי שירת בפלוגת ההנדסה של חטיבת הצנחנים ותואר על ידי מפקדיו כחייל מצטיין, צלף מעולה, בעל כושר מנהיגות, שקט, חייכן ומקובל מאוד על הצוות". מפקד יחידתו הוסיף וכתב: "ארי היה מהטובים בלוחמינו. לאורך כל המסלול התבלט ביכולתו המקצועית ובמוטיבציה גבוהה במיוחד. ארי היה אהוד על חבריו ומפקדיו והוערך לטובה, הן כאדם והן כחייל. הוא שימש כצלף ביחידה והתבלט ביכולתו הגבוהה בתחום זה. ארי שירת ארבעה חודשים בדרום לבנון, במוצב ריחן, בקצה הצפוני של רצועת הביטחון. לאורך תקופה קשה, מפרכת ומסוכנת זו, התבלט בכך שיצא לפעולות מבצעיות רבות תוך שהוא מוביל בחוד הכוח, משרה ביטחון על חבריו ומפקדיו. הוא היה מסוג הלוחמים שכל מפקד היה רוצה שיהיו לידו בעת אירוע מבצעי. ארי היה מקצוען אמיתי, לוחם לדוגמה. לפני פרק זמן לא רב החליטה היחידה לשלוח את ארי לקורס קצינים, מתוך מגמה להחזירו ליחידה כקצין, לפקד ולחנך דור צעיר. לצערנו, יד מרצחים זדונית פגעה בו ולקחה אותו מאתנו".