פרלמוטר, אליעזר

בן חיה ויהודה, נולד ביום כ"ט בניסן תרע"ה (13.4.1915) בעיירה פשדץ', פולין. היה בעל השכלה יסודית. עלה ארצה ב-25.6.1934 ועבד בנהגות ובמחצבה בירושלים ובסביבה. היה חבר ותיק ב"הגנה". בשנת 1938 התנדב לשירות בנוטרות בירושלים. החל בשנת 1940 ועד לשחרורו ב-1946 שירת כנהג בחיל-האוויר הבריטי במצרים, במדבר המערבי (הצטיין בכושר התמצאות בשטחי המדבר), בלוב, בתוניסיה ובאיטליה. היה נאמן לחובתו ועמד באומץ על כבוד עמו, אם כי מעטים היו היהודים ביחידתו. כששמע פעם חיילים בריטיים מדברים ביניהם דבר-שטנה על היהודים, השתיק את המשמיץ גם בתשובה ניצחת וגם במהלומת- אגרוף. בכל הזדמנות היה אומר לבריטים בגאווה לאומית: "אנו הארצישראלים הננו שליחי הסוכנות היהודית, ולא בגלל חוסר-עבודה הגענו לצבא הבריטי, כפי שאתם רוצים להאמין". בתהחשב בסגולותיו החיוביות ובשירותו היעיל "סלחו" לו את גאוותו הלאומית. משפרצה מלחמת-העצמאות התייצב לשירות כנהג משוריין. כאב לארבעה ילדים יכול היה לפטור את עצמו משירות במקומות מסוכנים, אך לא ניסה כלל להשתמש בזכות זו. אליעזר נהג במשוריין בשיירות ירושלים-תל-אביב ובתוך העיר. הוא נפצע קל בשעת הפיצוץ בבניין הסוכנות ומכוניתו המשוריינת עלתה באש. אחרי הפיצוץ ברחוב בן-יהודה עבד 24 שעות בהצלה ובפינוי ההריסות. ככלל היה מבקר בבית רק לעתים רחוקות ולשעות קצרות והיה ממהר לחזור לשירותו. אליעזר נפל בשער הגיא בנהגו מכונית משוריינת, שנשרפה כליל, בשיירה מתל-אביב לירושלים ביום י"ג באדר ב' תש"ח (24.3.1948) ונקבר במעלה החמישה. השאיר אחריו אישה, לאה, שני בנים, יצחק ויהודה, ושתי בנות, שושנה וחדוה. ביום ט' בחשוון תשי"ב (8.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.