פרלברגר, זאב-עמנואל (עמי)
בן תרצה וישראל, נולד ביום כ"ז באלול תרפ"ב (20.9.1922) בווינה, בירת אוסטריה. מגיל צעיר בלטה בו אהבה לטבע. הוא הצטיין במקצוע זה בבית-הספר ובימי החופשה הירבה לשהות בכפר. בהיותו בן 12 הצטרף לתנועת-הנוער הציונית "נצח" ועם התפרקותה עבר ל"נוער הציוני". את רוב זמנו הקדיש לתנועה ושאף לעלות לארץ-ישראל כי ראה בה את מולדתו האמיתית. בשנת 1938, כשפלשו הנאצים לווינה, הפסיק את לימודיו בכיתה השישית בגימנסיה והגביר את פעילותו בתנועה. חודשים מספר שהה בהכשרה שאורגנה על-ידי עליית-הנוער ועלה ארצה ביום 22.3.1939. היה בהכשרה בכפר ויתקין, אולם שאף להשכלה יסודית בחקלאות, ובשנת תש"א נתקבל לכיתה השנייה בבית- הספר החקלאי במקווה ישראל. בשנת 1942 סיים את בית-הספר והתגייס לנוטרות. למעלה משלוש שנים היה מדריך בבית-הספר החקלאי "כדורי" ובמחנות עבודה והכשרות בעמק-הירדן – מסדה, אפיקים ושער הגולן. בימיו הראשונים בארץ הצטרף ל"הגנה" ועבר קורס מ"כים במקווה ישראל וקורסים נוספים. בסוף 1945 השתחרר מן הנוטרות ועבד במועצה לשיווק פרי-הדר בתל-אביב. עם זה לא הפסיק את פעילותו ב"הגנה", השתתף בהורדת מעפילים ובפעולות "ליל וינגייט". פעל בפשטות, כי לא היה איש-דברים. דרש הרבה מעצמו ופחות מזה מחבריו. השתדל תמיד להבין לרוח הזולת. עם פרוץ מלחמת-העצמאות שמר בגבולות יפו-תל-אביב. אחר-כך נשלח בראש מחלקה לעמק-הירדן שהכירו עוד מימי הנוטרות והשתתף בהגנת דגניה ובקרבות אחרים. בתחילת ההפוגה הראשונה היה בכפר ילדים ושימש קצין-דלק בחטיבת "גולני". לאחר שבועות מספר נשלח לראש פינה לשמש כקצין-הדלק של חזית הצפון. הוא ידע להעריך את האחריות המוטלת עליו ומצא סיפוק בעבודתו. תמיד שמר על מצב רוח מרומם ומלת-עידוד היתה מוכנה תמיד בפיו. היה אהוב על רעיו ונכון להקריב נפשו למענם. זאב-עמנואל נפגע בתאונה בכביש ראש פינה בנוסעו לבדוק את מלאי הבנזין בצפת. הועבר לבית-החולים ומת ביום ח' באלול תש"ח (12.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.