פרי, אמוץ

בן עופרה וישעיהו, נולד ביום כ"ב באדר תשט"ז (5.3.1956) בקיבוץ מחניים. בן שני היה אמוץ במשפחה בת שלושה בנים ובת צעירה. אמוץ התחנך בקיבוץ בבית-הילדים, בגן, בבית-הספר היסודי, ולאחריו בבית-הספר האזורי "הר וגיא" שבגליל-העליון. מילדותו ניכר אמוץ בזריזותו, בעקשנותו, בעמידתו על דעתו ובתפיסה מהירה וחדה. הוא צמח להיות ילד גבוה ובולט בין חבריו. מגיל צעיר החל אמוץ להתבלט בפעילות ספורטיבית בענפים שונים ומגוונים: כדור סל, שחייה, ריצה, קליעה ועוד, והיה בין המצטיינים. מילדות הוא גילה רגישות גדולה והולכת לסיפור ולמוסיקה. כשם שהיה מאזין מרותק לסיפור כך הקשיב בלהיטות למוסיקה קלסית, שירי עם, ג'ז ועוד. כשהגיע אמוץ לגיל הנעורים, התרכזה התעניינותו בעיקר בג'ז וקצב. בתקופה זו הוא החל להתלהב מנגינה בתופים, קיבל מערכת תופים, למד, ובתוך זמן קצר הפך לחלק בלתי נפרד במסיבות החגים והאירועים האחרים שבמשק. הדהוד התופים ליווה ברקע, נתן קצב ולעתים השתלט והוביל. אהבתו למוסיקה, סיפור וספורט לא קיפחה אצל אמוץ תחומי התעניינות ועיסוק נוספים. הוא אהב מאוד לטייל, והיה יוצא תדיר עם חבריו לטיולים קצרים וארוכים. בילדותו הוא הרבה לטייל עם סבו בנופי הכרמל. טיולים בעמקים, בגליל התחתון והמרכזי, ובמעגלים מתרחבים הרחק מן הבית עד לפינות המרוחקות ביותר. מעל לכול קסמו לו נופי הגליל והגולן, הנשקפים אליו מזה ומזה. אמוץ היה בן, חבר ותלמיד טוב, מקובל על חבריו וחברותיו ומצליח באשר פנה. בכיתה י"ב, כשעמד בפני השאלה מה יעשה בעת שירותו בצה"ל, הוא לא גילה התלהבות מיוחדת להיות טייס, אך משהוזמן למבחני טיס, והחל להצליח במבחן אחר מבחן גברה התעניינותו עד כדי ציפיה מתוחה לתוצאות המבחן האחרון והקובע. כך הגיע אמוץ לבית-הספר לטיס, וסיים אותו בהצלחה במגמת מסוקים. עם סיום הקורס ותקופת האימון המבצעי, הוא הוצב לתפקיד בטייסת והחל במסלולו הקצר כטייס. בינתיים עבר אמוץ, לכלי טיס מתקדמים יותר וניצב בפני קברניטות, שאליה לא זכה להגיע. ביום י"ח באייר תשל"ח (15.7.1979), נפל אמוץ בעת מילוי תפקידו בתאונה שאירעה בבקעה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ מחניים.