פרישמן, דן (“דני”, “פריש”)

בן ישעיהו ודבורה. נולד ביום י"ז באייר תש"ג (22.5.1943) בתל- אביב. אחרי שסיים את בית-החינוך על-שם א"ד גורדון למד בבית-הספר התיכון העירוני ה'. מכיתה ה' בבית-הספר היסודי ועד לסיום לימודיו התיכוניים השתייך ל"התנועה המאוחדת". בשנות לימודיו בבית-הספר התיכון היה מדריך-התנועה ומרכז-העדה. ראוי לציין כי עבודת-הגמר שלו בבית-הספר התיכון היתה בפיסיקה ונושאה – כורים גרעיניים; דברי-הערכה רבים הובעו על עבודה זו. ביולי 1961 התחיל את שירותו בצה"ל במסגרת נח"ל בגרעין "צורים". אחרי שסיים את תקופת-הטירונות עשה שנה תמימה בהכשרה חקלאית בקבוצת כנרת. לאחר-מכן נתן את שירותו כמחצית השנה בנח"ל מוצנח ואז עבר יחד עם חבריו לעין-גדי לשירות ללא תשלום. הוא היה בין העובדים המומחים והאחראיים בענף-התמרים מאז קיבל את הכשרתו בכנרת. בכל תקופות היותו חבר גרעין (בטירונות, בקבוצת כנרת, בצנחנים ובעין-גדי), שימש בתפקידים מרכזיים ואת אלה מילא באחריות מרובה. בעין-גדי שהה עד סוף שנת תשכ"ד, המועד אשר בו התחיל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למתימטיקה ולמדעי-הטבע. את לימודיו האוניברסיטאיים סיים בהצטיינות, אך את התואר B.SC לא זכה לקבל לידיו, כי תואר זה הוענק לו לאחר נפלו. גם בבית-הספר לחינוך של האוניברסיטה למד בשנת תשכ"ז ובהצלחה עמד בבחינותיו. שנה אחת שימש במשרה חלקית כמורה למתימטיקה בבית- הספר שליד תש"ש בירושלים. מהיר תפיסה, בעל-זכרון למופת ומעמיק-מחשבה. היה קל-העט ואוהב-ספר וראייה לכך – עזבונו המכיל שירים, סיפורים ורשימות מימי-ילדותו. ער היה לענייני חברה ובהתעניינות מרובה עקב תמיד אחרי כל המתרחש. בעין פקוחה היה רואה כל עניין ובהגיונו הבהיר והבריא ניתח אותו. טוב-לב היה, האיר פניו לכל והליכותיו היו נעימות וצנועות. רחש כבוד לזולת ומכון היה לתת עזרה לכל אדם – ועל אלה אהוב היה על יודעיו וכל המשתייכים לחברתו כיבדוהו. את הארץ הכיר יפה מטיוליו המרובים וכתוצאה מהשתתפותו בצעדות. אחרי ששוחרר מן הצבא היה יוצא מדי פעם למילואים ובמסגרת זו נמצא גם במלחמת ששת הימים, אשר כל תפקיד ומשימה בה היה מקבל באהבה וברצון, כי מסור היה לצה"ל ועל כן אהוב היה על כל חיילי-הפלוגה. אך ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב שנערך בירושלים בשעת טיהור בתים מכוחות-האויב ליד שער שכם שמול החומה. הניח אשה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. לזכרו של דן הוקמו מפעלים שונים: שמו מתנוסס בחדר-הפיסיקה שבאוניברסיטה העברית בירושלים. על-ידי בית-הספר התיכון ה' בתל-אביב ניטע, בשיתוף העירייה והמשפחה, "גן הלוחמים" הנושא את שמו. באולם הספרייה שבמוסד הוקדש לזכרו ארון המכיל ספרים על הציונות, תנועת העבודה, העלייה וההתיישבות ובכל ספר – תוית EX LIBRIS מתאימה. בקבוצת עין-גדי, אשר לה היה דן קשור ימים רבים כחבר גרעין "צורים", נקבע לוח-זכרון על שמו. באיזור מודיעין ניטעה על-ידי ידידים ובני-משפחה חורשה בת אלף עצים לזכרו. שלושה ילדים, ילדי חברים של דן ושל המשפחה, נקראו על שמו. הפרופ' עזריאל לוי מן האוניברסיטה העברית בירושלים הקדיש פרק מעבודת-המחקר שלו הנקראת "מבוא לאנליזה מודרנית" לששה מתלמידי המכון למתימטיקה, אשר נפלו על הגנת המולדת – ודן ביניהם. הוריו הוציאו ספר לזכרו בשם "דני" המכיל בין השאר חומר מעזבונו. ב"ניצנים", בטאון תלמידי בית-הספר התיכון העירוני ה', הועלה זכרו. שמו הוזכר בספר "ירושלים של צנחנים" בהוצאת מפקדת הצנחנים. גם בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון. גם ב"נזכור", שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה, יהודה האזרחי, הובאו תולדותיו ותיאור הקרב האחרון שלו. בילקוט העזבונות של הבנים שנפלו במערכות-ישראל – "גוילי אש", כרך ד' – הובא מעזבונו.