פרישברג, פנחס (פיני)

פנחס (פיני), בן מרים ואהרן ז"ל, נולד ביום ו' באדר תש"ב (27.2.1942) בקיבוץ קרית-ענבים. כילד היה עירני וחביב, בעל עינים גדולות ונבונות וחיוך בישני. את לימודיו היסודיים עד כיתה ט' סיים בבית-הספר במשק והיה ידוע כנער אוהב סדר, שקדן ושקט שלא אהב להתבלט. נוהג היה להאזין בשקט לדעות של אחרים, וכשהשיב והביע דעתו היו דבריו נשמעים בהערכה רבה. הוא היה בעל יכולת ניתוח מעמיקה, הייתה בו תחושת הזדהות עמוקה עם האדמה שאהב ובעודו נער החליטה מזכירות המשק לשלוח אותו להשתלמות בתחום הפלחה. שנתיים למד בכפר הירוק וסיים את לימודיו התיכוניים במדרשת רופין. פנחס גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1960. אחרי שסיים את האימון הבסיסי הוצב בסיירת צנחנים, עבר קורס צניחה ואחריו השלים קורס מ"כים בבית-הספר לצניחה. הוא שירת כמ"כ צנחנים ובאביב 1962 עבר קורס מש"קי חבלה והוסמך כחבלן. בסוף חודש דצמבר 1963 שוחרר פיני מהשירות הסדיר וחזר למשקו. לאחר שובו למשק עבד במשך שלוש שנים ברפת, ואחר-כך עבר לענף הפלחה. הוא נשלח לקורס רכזי הענף ולאחריו הדריך שנה בקבוצת גזר בתחום התמחותו. מששב לקרית-ענבים המשיך בעבודתו יחד עם חברו הטוב עמי-יעל. השניים הפכו לאחד הצוותים המעולים באזור. עמי-יעל היה מרצה ופיני היה מסייע לידו בהבאת נתונים, עובדות ותאריכים. פיני היה ידוע כאיש שומר סדר, שידע היכן מונח כל דבר ומה סוכם בכל עניין. מתוך הכרת תכונותיהם של השניים, נבחרו בשנים האחרונות שדות הפלחה של קרית-ענבים כמקומות תצפית, מבחן ובדיקה של בעיות בתחום הפלחה. הביצוע המדויק והמסור של כל הפעולות הקל על יישומם המהיר בשדות הפלחה של האזור. במלחמת ששת הימים השתתף פיני בקרבות עם הסיירת שלו גם בשירותו במילואים. הוא לחם בקרבות לכיבוש ירושלים ויריחו ובקרבות רמת-הגולן. מפקדת החטיבה שכבשה את עיר הבירה העניקה לפיני וליתר הלוחמים שהשתתפו בקרב, שי למזכרת מתוך הוקרה על רוח הלחימה ועל מסירותם בקרב. פיני היה פעיל בחברה הצעירה במשק ובוועדת התרבות. הוא ארגן מסיבות-חג ונשפי חתונה של חברים. בכל חג או אירוע היה מופיע וקורא או שר חרוזים עליזים שחיבר בעצמו. לכל אירוע של שמחה היה בפיו שיר היתולי וגם לחברתו דרורה נהג לכתוב בחרוזים. את אחד ממכתביו סיים: "…לסיום הפגישה שהייתה עוד אתמול / היה לי רצון לנשקך בלי לשאול / אך גם זאת לא עשיתי, נו מה לעשות / כי פחדתי שאחרי זה אותי לא תרצי עוד לראות". השניים נישאו בשנת 1971 ובמאי 1972 נולד בכורם אורן, וביולי 1973 נולד הבן אופיר. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס פיני עם חבריו לסיירת ונשלח לחזית הדרום. יחידתו השתתפה בקרבות המרים שקדמו לצליחת התעלה, והוטל עליה לאבטח את הנחת גשר הגלילים. בקרבות "החווה הסינית" בליל כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) הוטלה על כוח מהסיירת משימה לפרוץ לצומת "טרטור-לכסיקון" ולטהר אותו ממערב למזרח. אל הכוח הצטרפו מספר טנקים ולאחר שעברו את הצומת הנחית האויב עליהם אש כבדה. חלק מכלי הרכב נפגעו פגיעות ישירות, ובקרב שניהל הכוח כדי להיחלץ משם נפגע פיני ונפל. הוא הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין בקרית-ענבים. השאיר אחריו אישה ושני בנים, אם, אחות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. אמר עליו רפאל שמיר ביום השנתיים לנפילתו: "כבר חלפו שנתיים ואנו עדיין מסרבים להאמין כי לא ישוב להתהלך בינינו, וכי לא ישוב להניף בגאווה את ילדיו אל על. עודנו רואים את החיוך הביישני שלא מש מפניו בכל שעה של קורת רוח וזוכרים אותו כבעל מסור, כאב גאה וכבן נאמן. ועל כל אלה – כגיבור העשוי ללא חת. אלא שהפעם לא עמדה לו גבורתו והוא נפל כגיבור במערכה הקשה והאכזרית ביותר שידע דורנו".