פריצקי, אברהם (אברמ’לה)
בן אסתר ויוסף, נולד ביום ט"ו בשבט תרפ"ז (18.2.1937) להורים אדוקים ילידי ירושלים ולמודי עמל. את ראשית חינוכו קיבל ב"חדר" באידיש, ורק כשהועבר על-ידי אביו לבית-הספר היסודי- דתי "תחכמוני" החל לומד דיבור עברי. הוא אהב מאוד את הלימודים, אך לא יכול להתמסר להם, כרצונו, כל יומו, כי נאלץ להיות לעזר לאביו בפרנסת הבית. מחצית היום ישב בבית-הספר ואחרי הצהריים יצא לעבודה – חלוקת חלב. אברהם חלם להמשיך את לימודיו בגימנסיה, אבל נאלץ לוותר על חלומו. לאחר סיום בית-הספר היסודי אמר להיות נוטר, כי דאגת המולדת קודמת גם לדאגת הבית. אולם בגלל התנאים הכלכליים הקשים בבית נאלץ גם אחרי-כן לעסוק כל היום בעבודה כחלבן, ולהגנה ממש נחלץ רק עם פרוץ מלחמת-העצמאות בנובמבר 1947. אברהם היה מרכז השמירה בשכונות רוממה, שייח'-באדר וליפתה, וכשגבר המצור עשה את רוב הימים והלילות בעמדות. בתחילת חודש מאי 1948 התגייס גיוס מלא לחטיבת ירושלים בהגנה על אותן השכונות. היה אחד המגינים העקשנים שבחירוף-נפש ביצרו עמדות, בתנאי רעב וחוסר-שינה, ועמדו על משמרת עיר הקודש. היו אלה הימים הקשים, בגבור לחץ הלגיון הערבי על שכונות סנהדריה ופאג"י, כאשר בית-הספר לשוטרים נכבש בידי האויב. ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948) בהיותו בחדר המטה בסנהדריה, נפצע בראשו מרסיס פגז, שהבקיע את קסדת הפלדה שלו, ונפל. נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים. שמונה ימים אחרי מותו קופחו גם חייו של אחיו, זרח, שגדל ולמד איתו בכיתה אחת.