פרין, דויד (“דודו”, “דבו”)

בן יוסף ווינזיה. נולד ביום י"ג בתמוז תרצ"ו (3.7.1936) בבולגריה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1942. בגלל תנאי-הסביבה הוכנס למוסד העירוני לנערים בתל-אביב, ועד מהרה, בראשית היקלטו בחיי-החברה, נתבלטו בו סימני-אופי בריאים. שקד על לימודיו, התקדם והתפתח – מתוך שאיפה שיוכל להיטיב עם הוריו ולשפר את רמת-חייהם. בימי-החופש היה מתמסר לעבודה גופנית – וכל עבודה היתה טובה בעיניו. בסיימו את לימודיו במוסד בגיל ט"ו עבר לבית-הספר המקצועי על-שם מכס פיין ולמד בסטיפנדיה של המחלקה לעזרה סוציאלית ולאחר-מכן בסטיפנדיה של משרד-העבודה. היה חבר "התנועה המאוחדת". בשנת-חייו האחרונה יצא לעבוד בסדום ומשכורתו היתה קודש לתמיכה בהוריו. באוגוסט 1955 גויס לצה"ל. בהיותו בצבא הגיע לבסוף לכנפי-צניחה אך פניו היו תמיד אל העתיד השקט והבטוח, אל קבוצת חמדיה אשר בה רצה להקים את ביתו. השתתף גם במערכת-סיני. נפל בשעת מילוי תפקידו בהתפוצץ מוקש ביום ט' בתמוז תשי"ז (7.7.1957) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. משק חמדיה הוציא חוברת לזכרו הנקראת "דבו".