פרימט, מרדכי (מוטי)

בן מרגרטה ויצחק. נולד בי"ד באב תשל"ד (2.8.1974) בתל אביב. ילדותו של מוטי עברה עליו בבני ברק. אמו של מוטי סיפרה שבן הזקונים שלה היה ילד ביישן, שקט ומפונק, שהורעפה עליו אהבה רבה. מוטי למד בבית-הספר היסודי-דתי "מעלות" וסיימו בהצטיינות. כשעלה מוטי לכיתה ט' עברה משפחתו לפתח תקווה ומוטי החל את לימודיו בבית-הספר התיכון "אורט סינגלובסקי" במגמת אלקטרוניקה. הלימודים בתיכון השפיעו על מוטי ושינו אותו. הוא נפתח, ומילד מסוגר הפך לנער אהוד ומקובל המוקף חברים רבים. מוטי אהב ספורט ובמיוחד כדורגל, והעריץ את קבוצת "מכבי" חיפה. הוא אהב להאזין למוסיקה, מצד אחד אהב שירים עבריים ישנים ומצד שני מוסיקת רוק כבד כמו "רובים ושושנים" ו"מטליקה". מוטי התעניין בכל מה שקשור לטיס ובזמנו הפנוי בנה דגמי מטוסים. חברים רבים כתבו למוטי מכתבים לאחר נפילתו ושירים לזכרו. מתוך כל אלה מצטיירת אהבתם אליו ודמותו, שגרפה חיבה בזכות חיוכו הרגיש שחימם לבבות, בזכות כשרונו לסחוף אחריו בהתלהבות את חבריו לעבודה, בזכות המוטיבציה שלו והשאיפה המתמדת שלו לשלמות. רבים כתבו שמוטי השפיע עליהם ושינה אותם באסופת תכונותיו הטובות והמיטיבות. מוטי התגייס לצה"ל בנובמבר 1992. שאיפתו היתה להיות טייס או לוחם ביחידה קרבית, אך כבוגר תיכון במגמה לאלקטרוניקה, שובץ במקצועו, בבסיס צנחנים. את כל שירותו עשה מוטי בבסיס זה. במשך הזמן הוא קודם והוטלו עליו סמכויות רבות. מפקדיו של מוטי ציינו את מקצועיותו הרבה, את רצונו התמידי להעמיק וללמוד. כאשר הוטלה על מוטי משימה הוא ביצע אותה בצורה המושלמת ביותר, ללא פשרות והנחות. מפקדיו סיפרו שהיה חייכן, דואג, קשוב לכולם, רגיש ואיכפתי במידה יוצאת דופן. מוטי נפל בעת שירותו, ביום כ"א בתשרי תשנ"ו (15.10.1995). בן עשרים ואחת היה בנופלו. מוטי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפתח תקווה. השאיר אחריו הורים ושני אחים, אברהם ורחל. מפקדיו של מוטי וחבריו, אשר ספדו לו, סיפרו שמוטי היה דוגמה ומופת לעשייה ולתרומה. הם ישאו את זכרו בתוכם, בהמשך עשייתו, בעקבות הדוגמה שנתן להם.