פרילינג, אברהם (אבי)

אברהם (אבי), בן סימה ז"ל ומשה, נולד ביום י"ב באדר תשי"ד (16.2.1954) בכפר סבא. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "אורה" ברמת-גן. כבר מילדותו גברו בו הסקרנות והשאיפה לדעת כיצד פועלים מכשירים מכניים שונים. לכן משהגיע זמנו החליט להמשיך בלימודים בבית-הספר המקצועי "מקס פיין". אך לאחר שנת לימודים במגמה לאלקטרוניקה, נוכח לדעת שהוא נוטה יותר למקצוע החשמל ולכן החליף מגמה, ואמנם בהמשך לימודיו נוכח לדעת כי צדק בהחלטתו זו. הוא אהב את המקצוע ונהג לתקן בבית כל תקלה וקלקול בחשמל. כמו-כן בנה מכשירי חשמל ביתיים שימושים ביותר. אולם כשהגיע לכיתה השמינית החליט שברצונו לרכוש גם תעודת בגרות – תעודה שבית-הספר המקצועי אינו מעניק לבוגריו. וכך, בד בבד עם לימודיו המקצועיים בבוקר, החל ללמוד לבחינות הבגרות בערב, בבית-הספר משל"ב בתל-אביב, כדי להמשיך בלימודים אקדמיים בתום שירותו הסדיר. אבי, שהיה חובב ספורט, הצטיין בעיקר במקצועות האתלטיקה הקלה בשטח הריצות הארוכות ואף זכה במדליות בתחרויות שנערכו בין בתי-הספר במקצוע זה. כמו כן שיחק בכדורסל ואף התאמן באגודת "מכבי" רמת-גן בענף זה. הוא היה נער שקט וחברותי מאוד, כך שמר על קשרי ידידות עם חברים מתקופת גן הילדים ועד יום נפילתו. בכל מקום ובכל חברה התאקלם מהר והתחבב על הכול. אברהם גויס לצה"ל בתחילת מרס 1973. לאחר הטירונות הוצב לחיל החימוש ונשלח לקורס חשמלאי טנקים. בסיום הקורס נשלח לבסיס חימוש, שם שובץ בתפקיד חשמלאי טנקים. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו. כל משימה שהוטלה עליו, ביצע ללא דופי, לשביעות רצון מפקדיו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה אבי במחנה. לאחר התארגנות קצרה ירדה יחידתו לסיני, מקום שם הוטל עליה לתקן טנקים ולהחזירם לכשירות. אבי עבד ללא ליאות, במסירות ובהקרבה עליונה. הוא עמל, תיקן ובדק טנקים רבים. ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (19.10.1973), בפעולה ליד הגשרים שעל תעלת סואץ, פתחו המצרים בהפגזה קשה, שבה נפגע אבי ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה שלו: "בנכם שירת ביחידת שריון והוא מילא את המוטל עליו כחייל מצטיין ומסור. במשך שירותו מילא תפקידים אחראיים במסגרת מקצועו. הוא התחבב על מפקדיו ועל חבריו ושימש להם דוגמא במסירותו ובהתנהגותו".