fbpx
פריימן, ד”ר אברהם-חיים (אלפרד)

פריימן, ד”ר אברהם-חיים (אלפרד)


בן רחל (רגינה) ויעקב (רב קהילת הוליישוב), נולד ביום א' בטבת תרנ"ט (3.12.1898) בעיר הוליישוב, מורביה, צ'כוסלובקיה, צאצא למשפחה מיוחסת של רבנים וחוקרים. הוא קיבל חינוך תורני יסודי בהדרכת אביו, וכאשר נתמנה אביו לרב בפוזן למד שם בגימנסיה (אחר-כך נתמנה אביו לראב"ד בקהילת ברלין). בעודו בגימנסיה התחיל בעבודות-מחקר בספרות התורנית בהדרכת אחי אמו, הביבליוגרף הנודע פרופ' אהרן פריימן ובהיותו בן 18 פירסם את עבודתו המדעית הראשונה. גם בלומדו משפטים באוניברסיטאות פרנקפורט ומרבורג המשיך במחקר הספרות התורנית ואת עבודת-הדוקטור שלו כתב על נושא מהמשפט העברי. שנתיים עבד בבית-משפט השלום בקניגסברג והחל בשנת 1928 כיהן כשופט מחוזי במקום עד שפוטר על-ידי המשטר הנאצי שעלה לשלטון בשנת 1933. באותן השנים הוציא הוצאה מדעית של כל תשובות הרמב"ם. בשנת תרצ"ג עלה לארץ והתיישב בירושלים, עם אישתו (נלי, בת הרב יעקב-צבי מקלנבורג, מחבר "הכתב והקבלה" על התורה) ובתו (בנו נולד אחר-כך בירושלים). זמן-מה לימד בבית- המדרש לרבנים ברומא, אך לא רצה להשתקע בחוץ-לארץ. הוא חזר לארץ ועבד כיועץ משפטי בחברת-הביטוח "מגדל", תוך המשכת עבודתו במחקר המדעי. בשנת תש"ג נתמנה למדריך במשפט עברי באוניברסיטה העברית ובשנת תש"ו הועלה לדרגת מרצה. אחר-כך הוצעה לו משרת מנהל הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית אך נמנע מלקבלה לבל יפסיד מזמנו, אותו אמר להקדיש לעבודה מדעית. במחקריו עסק בעיקר במשפט העברי בספרות הגאונים והרבנים במשך הדורות שאחריהם, כדי להכשירו לתפקידים שימושיים-מעשיים של זמננו החדש, ובתקופת ההכנה ליסוד המדינה היה פעיל במועצה המשפטית לענייני החוקה ויושב-ראש הוועדה לחוקי אישות וירושה. אברהם-חיים פירסם את הספרים: שאלות ותשובות הרמב"ם (תרצ"ד), תשובות ר' אברהם בן הרמב"ם (תרצ"ח), סדר קידושין ונישואין (תש"ח; כולם יצאו בירושלים) ועשרות מאמרים ומחקרים בכתבי-עת. נודע כירא-שמים ובעל מידות נעלות, צנוע ועניו, אוהב את הבריות שהשיבו לו אהבה. באימוני ה"הגנה" מילא את חובתו כפשוטי העם והתהלך עמהם כחבר וכאח. בתקופת מלחמת-העצמאות, ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948), עלה להר-הצופים לעבודה מדעית בשיירה של אנשי המדע והרפואה. הדרך להר-הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר יצאה השיירה לדרכה, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין- ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר-הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחר-הצהריים הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות-ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. אברהם-חיים היה בין חללי השיירה. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בסנהדריה.

דילוג לתוכן