פרידנזון, חיים-חנוך
בן לובה ויעקב-יצחק, נולד ביום כ"ט בחשוון תרצ"א (20.11.1930) בעיירה שאדק, פולין. גדל בלודז'. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה היה בן עשר. הוא הוכנס לגיטו לודז', המשיך בשקידה את לימודיו והירבה בקריאת ספרים. בגלל עווית-מעיים שתקפתהו אושפז בבית-חולים. כשהוקף בית-החולים על-ידי פלוגת-השמדה נאצית הצליח להימלט בהתחפשו בבגדי מבוגר. עם חיסול הגיטו הובל עם בני המשפחה למחנה אושוויץ. הוריו נשלחו למשרפות והוא נשלח לעבודות-כפייה עד ששיחררוהו חיילי הצבא האמריקני. זמן-מה עבד בגרמניה כאפסנאי מטעם הוועד למען הנוער. הוא הצטרף להכשרה בצרפת, ובשנת 1947 עלה ארצה בעלייה ב' באונייה "המעפיל האלמוני". בעגון האונייה בחיפה, נפצע בתגרת הדמים עם הבריטים והוגלה לקפריסין, שם עבד בדואר המחנה. לאחר שנה הגיע לארץ והחל לעבוד בבית-דפוס. עם פרוץ מלחמת-העצמאות נענה לצו הגיוס, שירת בחטיבת "כרמלי", ולאחר שבועיים של אימונים נשלח לעמדות במרכז המסחרי החדש בחיפה. עם גדודו השתתף בכיבוש חיפה וכפרי הערבים בגליל התחתון. היה מהראשונים שהתקדמו לעבר בניין המשטרה תחת מטר כדורים בשעת כיבוש עכו ואחר-כך השתתף בקרבות שניטשו בגליל המערבי, בשער הגולן, ובכיבוש ג'נין. משם נשלח לראש הנקרה. לאחר שעבר סידרת-אימונים נוספת יצא גדודו למבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן. כשהותקף משלט ירדה נשלח עם עוד חבר להחיש עזרה לנתקפים. בקרב זה, בשעת הנסיגה, נפגע בראשו מכדור ונפל חלל ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). גופתו נמצאה רק לאחר שנכבש המשלט שנית על-ידי כוחותינו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.
