פרידמן, יונה
בן לובה ומנחם, נולד ביום כ"ט בשבט תרפ"ה (23.2.1925) בעיר האצג, חבל טרנסילבניה, ברומניה. גדל בבית חרדי לאב סוחר טקסטיל שהיה גבאי בית-הכנסת שבו התפלל. בהיות יונה ילד צעיר לימים נפטר אביו. הוא נאלץ להפסיק את לימודיו בעיר הולדתו כאשר נחקקו החוקים האנטישמיים, שאחד מהם היה חיוב כל התלמידים לכתוב בשבתות. יונה, כשומר מצוות, לא יכול היה לכתוב בשבת, לכן עזב את עיר הולדתו בטרם יגורש על-ידי הנהלת בית-הספר ועבר ללמוד בעיר באיה מארה, בה גר דודו ובה לא הקפידו כל-כך על מילוי כל החוקים האנטישמיים. משם עבר להמשך לימודים בבית-הספר התיכון היהודי בטימישוארה. יונה הצטרף לתנועת הנוער הציונית "הבונים", נחשב בה לאחד המדריכים המחוננים והאהובים ביותר. הוא הצליח לקרב את חניכיו אל הטבע ולהכינם לחיים חלוציים בארץ-ישראל. חבריו ידעו לספר עליו כי היה בעל חוש הומור נפלא ואחד השחמטאים הטובים ביותר בעיר הולדתו. בשנת תש"ד (1944) עלה יונה לארץ-ישראל והתחיל ללמוד באוניברסיטה בירושלים. לימודיו נמשכו עד היום שבו התגייס לצה"ל. בליל ט' באב תש"ח 15.8.1948)-14) בהיותו בשכונת טלביה נפגע מכדור צלף, נפצע באורח אנוש, ונפטר מאוחר יותר בבית-החולים. הובא לקבורה בבית-הקברות בשייח'-באדר. השאיר אם ושלוש אחיות, שעם נופלו טרם עלו לארץ. שמו הונצח בספר התורה לזכר הנופלים במלחמת-העצמאות. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר, על פי בקשת המשפחה, למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים