פרידמן, אליעזר-יחזקאל

בן משה יוסף. נולד בשנת תרס"ח (1908) בעיירה ויסוקי-מזובייצק שבפולין למשפחת חסידים ובני תורה. במלחמה קצרת הימים שבין הרוסים לפולנים בשנת 1920 נרצח אביו בידי הרוסים ואליעזר, שהיה אז נער צעיר, נאלץ לדאוג לפרנסת המשפחה. בימים היה עובד ובלילות לומד בעצמו וכך קנה לו ידיעה בשפה העברית ובתרבות היהודית. עם זאת היה פעיל בתנועת ארץ ישראל העובדת ונשא את נפשו לעלות לארץ ישראל ולחיות בה חיי יצירה. בשנת 1938 הגיע לארץ לאחר טילטול של חודשים אחדים בספינת מעפילים. עם בואו ארצה אירגן חבורת מעפילים בכפר סירקין ושנים אחדות עשה לקליטתם בעבודה ובארץ כמשכיל, איש תרבות וספר, נטל על עצמו גם לנהל בקרבם פעילות תרבותית ובעיקר טרח להקנות להם את השפה העברית. למרות הסבל הרב שידע בחייו נשאר אופטימי, חייכן ובעל חוש הומור שעזר לו ולחבריו ברגעים הקשים. כל מיודעיו הכירוהו כאדם ישר, רודף צדק ושלום, המוכן תמיד לעזור לכל נזקק. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לחיל הנוטרים ועשה את תפקידו נאמנה במשך ארבע שנים. לא נרתע משום משימה שהיתה כרוכה בסכנה רבה והיה ראשון המתנדבים לכל פעולה. גם בקרב הנוטרים היה פעיל בשדה התרבות. ביום ג' באדר ב' תש"ו (6.3.1946) בעת שעמד על משמעתו ליד מחסן נשק במחנה הצבאי סרפנד, נפגע מפליטת כדור רובה ואחר-כך מת מפצעיו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנחלת-יצחק. הניח אישה ואח. דברים על דמותו ועל פועלו ראו אור בביטאון חיל הנוטרים העבריים, בספר הזכרון "ויסוקי-מזובייצק" ובעתונים "דבר" ו"הארץ".