fbpx
פרידמן, אהרן

פרידמן, אהרן


בן שולמית ודוד, נולד ביום כ"א באלול תשכ"ב (22.7.1962) בתל-אביב. אהרון היה בן שני במשפחה מסורתית. עוד בינקותו הוא גילה כשרונות מוסיקליים, וכשהיה בן 6 שנים קיבל מהוריו "מתנת אפיקומן" – כינור. הוא למד לנגן, וזכה לתעודות הצטיינות על נגינתו. בגיל מבוגר יותר אהרן ניגן גם על גיטרה. את לימודיו הוא התחיל בבתי-ספר יסודיים בבני-ברק, כיתות א'-ד' למד ב"מעלות" וכיתות ה'-ח' למד ב"סגולה", שבו היה לימוד מוגבר בנושאים תורניים. בהיות אהרון בן 14 שנים, אחרי שסיים את לימודיו היסודיים, יצא אביו לשליחות לארצות-הברית. אהרן נסע עם המשפחה לניו-יורק, ושם המשיך בלימודיו. המעבר לבית-ספר בארץ זרה היה קשה, אבל הוא התגבר וזכה להישגים טובים. אהרן הצטיין בספורט ובמוסיקה ורכש חברים רבים. אחרי שנתיים בניו-יורק הוא חזר לבדו לארץ ומשפחתו נשארה שנתיים נוספות בארצות-הברית. אהרן שב והשתלב במסלול הלימודים בכיתות י"א-י"ב, בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. בזכות כישוריו, הוא גם חזר לחוג החברתי שממנו נפרד שנתיים לפני כן. הוא הרבה לכתוב שירים וסיפורים. חלומו היה להיות סופר ועיתונאי. אהרן השתייך ופעל בתנועת "בני עקיבא". הניתוק ממשפחתו הכביד עליו, אבל בתקופה זו הוא התחשל ואישיותו התעצבה. אחד ממחנכיו סיפר עליו, אחרי שנהרג: "הוא היה נער נעים הליכות, מחונך וברוך כשרונות. שטחי התעניינותו היו רבים ומגוונים. אופקיו היו רחבים ודמיונו עשיר ופורה. בלימודים הוא עשה חיל ותמיד נמנה עם המצטיינים בחבורה, אך לא פחות מזה היתה הצטיינותו באמנות, בציור ובנגינה". אחרי שסיים את לימודיו ב"נתיב מאיר", הצטרף אהרן לישיבת ההסדר "הר עציון", שבאלון שבות. הוא כבר הכין עצמו לקראת שירותו בצה"ל, ושאף להתקדם בשירות. לנגד עיניו עמדה המטרה להעלות את קרנם של בני הישיבות בצה"ל. הוא היה מודע לכישוריו. הופעתו הייתה מרשימה, והייתה לו היכולת להשפיע. הוא ביקש ללכת במסלול מתקדם בצה"ל, ועשה הכול כדי לשכנע את ראש-הישיבה שלו בצדקת דרכו. באפריל 1981 התגייס אהרון ושירת בחיל-השריון. הוא עבר את אימוני הטירונות וקורס נהגי טנק. אהרן השתתף במלחמת שלום הגליל, ואחרי הקרבות, באפריל 1983, נשלח לקורס מפקדי טנקים. הוא עבר את הקורס בהצלחה ועמד לסיימו כחניך מצטיין, אולם הוא לא זכה להגיע לטקס הסיום. ביום י"ג בתמוז תשמ"ג (24.6.1983), כשעסק במשטח הטנקים שבו התאמן בהכוונת נהג טנק שנסע לאחור, אירעה תאונה ואהרן נפגע ונהרג. בן 21 שנים הא היה במותו. מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "אהרן התגלה כחייל למופת, מעל לכול – כאדם. כחניך מצטיין היה הטוב בפלוגה. ניכרת הייתה בו תחושת השליחות והמסירות של בחור ישיבה, הנאמן לערכי האמונה ומייצג בדרכו את הדרך שקיבל בבית ובישיבה". אהרן נטמן בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו הורים, אחות ושני אחים. לזכרו יצאו לאור שתי חוברות על-ידי חבריו בישיבת "הר עציון", האחת ביום השלושים למותו, והאחרת – ביום השנה למותו

כובד על ידי

דילוג לתוכן