פרידמן, אברהם

בן צבי ופרומה. נולד ביום י"ב בתמוז תר"ץ (8.7.1930) בעיירה יסנובקה שבפולין למשפחה ציונית. למד בבית-ספר עברי והשתייך ל"דרור-הבונים". בפרוץ מלחמת-העולם השניה הגיעו ימים קשים ליהודי פולין והילד נעשה המפרנס את המשפחה וכן עודד את קרוביו בהביאו להם אוכל כשכל השערים סגורים; מתוך סיכון עצמו דאג גם לאחרים. לבסוף הובלה המשפחה, יחד עם כל בני-העיירה, להשמדה במחנה טרבלינקה על-ידי הגרמנים. אמו ושלושת אחיו ניספו על-ידי גיסות-היטלר; רק האב ובנו נשארו בחיים בדרך נס בהצטרפם לפרטיזנים. בתום המלחמה הצטרף לקבוצת-ילדים ברומניה; שם נפרד מאביו והגיע לארץ בשנת ;1946 אביו הגיע כעבור שנה והתישב במגדיאל, אך הבן נמצא עם חבריו בקיבוץ דפנה מתוך רצון עז ליצור יחד אתם מפעל התישבותי חדש. בעלות חבריו לדרדרה הוא נלווה אליהם, השקיע עצמו בעבודה ובחברה ועמד במרכז הפעולות במקום כמזכיר הגרעין. היו לו נטיות למוסיקה וניגן באקורדיון. גילה אהבה רבה לאביו, שהיה מבקר אצלו מזמן לזמן, וכן הראה חיבה יתירה לאמו החורגת, אשר משפחתה אף היא ניספתה בימי-המלחמה וראתה באברהם מקור-נחמה-ושמחה. ביולי 1950 גויס לצה"ל, וכעבור שנה בערך, ביום כ"ח בסיון תשי"א (2.7.1951), נפל בשעת מילוי תפקידו כשרימון התפוצץ בידו. התפוצצות זו היה בה כדי להביא הרג לרבים מחבריו, אך הוא, כדרכו מילדות, סיכן את עצמו וכן הקריב את חייו למען החברים ובמעשה זה הציל את חייהם של עשרות חברים לנשק. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במגדיאל.