fbpx
פרידלר, אריה

פרידלר, אריה


בן חיה ושאול, נולד ביום י"ד בשבט תרפ"ג (31.1.1923) בעיר בנדין שבפולין. אביו היה מהנדס, סוחר בורסקאי וגבאי בית הכנסת הגדול. אריה סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי. שנות מלחמת העולם השנייה עברו עליו בעיר הולדתו בנדין בגטו "קמיונקה" ומאוגוסט 1943 ועד לסיום המלחמה במחנה-ריכוז. מהמשפחה שמנתה 9 נפשות שרדו את השואה שלושה אחים: אריה, ברל-דב ויהושע-ג'יי. ההורים, חיה ושאול, האחים, מרדכי ויהודה והאחיות גלה ומרים נספו באושוויץ. בשנת 1945, עם תום המלחמה, הצליח אריה להגיע לגרמניה ולהעפיל ארצה באונייה "פן" במסגרת מפעל "עליית הנוער" של הסוכנות היהודית. עם עלייתו הצטרף כחלוץ לקבוצת הנוער הציוני תל יצחק, שם עבד בבניין והצטיין בעליזותו ובקולו הערב. חבריו זוכרים אותו כצעיר שופע מרץ, עליז ותמיד רן. במסיבות וחגיגות, בכל מקום ובכל שעה נשמע קולו של אריה שהיטיב לשיר, "משהו תמיד מתנגן בקרבי ומבקש לו פורקן" נהג לומר. ידיעת השפה העברית סייעה לו בקליטה המהירה בקיבוץ, בהתחבבות על החברים הוותיקים יותר ובקשר המיוחד והשובבי עם ילדי המשק. במשק זוכרים אותו כי היה רענן וער לכל הנעשה, מוכן ודרוך תמיד. מיום עלייתו היה חבר ה"הגנה". כחלוץ וחבר קיבוץ תל יצחק, הגיש בשנת 1947 בקשה לסרטיפיקטים עבור שני אחיו ששרדו את השואה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה בין הראשונים בקבוצה שהתגייסו ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". ארבעה ימים לפני שנקרא להתייצב בבסיס הקליטה, יצא עם קבוצת חברים, על פי החלטת מוסדות ה"הגנה" המרחבית לצאת בפעולה יזומה להדיפת האויב מהקו המזרחי של הישוב היהודי. בקרב המר בין כפר טירה לגוש תל מונד נפלו 29 לוחמים. יום לפני הכרזת המדינה, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), נפל אריה בקרב בעת ניסיון לחלץ פצועים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בקיבוץ תל יצחק והוא בן עשרים וחמש. עשר שנים לאחר נפילתו, ביום 9.6.1958, הוענק לו אות חבר ה"הגנה".

דילוג לתוכן