פרידלנדר, אילון

אילון, בן שרה וארנסט, נולד ביום ט"ז בטבת תש"א (15.1.1941) בכפר גלעדי. הוא למד בבית-הספר היסודי בכפר גלעדי, ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי בכפר בלום. אילון היה חברותי ותמיד שמח בחלקו. לדברי בת כיתתו, היה ילד בעל רצון חזק, אבל לאו דווקא ללימודים. קשתה עליו הפרידה מגן הילדים ומהמשחקים והוא לא אהב לשבת בכיתה ולהקשיב. לעומת זאת אהב לעסוק בעניינים שהוא עצמו בחר בהם. כבר בבית-הספר ניכר בנטייתו לריאליזם, להיגיון ולתמצות. לעתים כעסו מוריו על שחיבוריו קצרים מאוד, אך הוא קיצר ודייק. אילון היה פעיל בגדנ"ע-אוויר והקדיש זמן רב לבניית דאונים ודגמים של מטוסים. הוא סיים את שלושת שלבי הקורס לדאונים וזכה בפרס, שכן דאונו שהה באוויר זמן ממושך ביותר. אילון ניחן בחוש מוסיקלי ובשמיעה מצוינת. בעודו ילד היה מתמלא חימה, כאשר אחד הילדים היה "מזייף" בשירתו. בהיותו חובב מוסיקה נלהב אהב לשיר במקהלה ולהאזין למקהלות, וניגן בתזמורת המשק בכינור ובסקסופון. כן אהב לרקוד ריקודי עם. מנעוריו היה חובב ספורט, אולם לא הצטיין בו ביותר, עד אשר החליט להיות ספורטאי של ממש. אז החל להתאמן בהתמדה בכל ענפי הספורט והיה רץ למרחק של קילומטרים כדי להתחשל. הוא המשיך להתאמן גם כשעבר את ההישג שקבע לעצמו וכן היה צולח את הכינרת מדי שנה בשנה. הוא ניחן בעקשנות, במרץ רב ובכושר לנתח בעיות והשקיעם בכל מה שעשה. מטבעו היה ביישן, שתקן ומופנם ולא אהב להתבלט. הוא היה חבר נאמן, שנהג סבלנות רבה בחבריו, והיה בן טוב ובעל אוהב. אילון גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1958 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות טנק "שרמן", נקבע תפקידו כתותחן טנק והוא הוצב בגדוד. כעבור זמן השתלם בקורס למפקדי טנקים, הראשון למפקדי "סנטוריונים", והיה למפקד טנק בגדוד. אף-על-פי שלא אהב את חיי הצבא, היה גאה על שזכה לשרת בחיל השריון. אחרי שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים כמפקד צוות טנק בגדוד שריון. בתפקידו זה העריכו מפקדו כבעל ידע מקצועי וכושר מנהיגות ופיקוד וכאדם בעל חוש הומור. במלחמת ששת הימים השתתף אילון בקרבות על הציר המרכזי בסיני, כסגן מפקד מחלקת טנקים באוגדתו של אברהם יפה. אחרי שסיים את שירותו הסדיר, חזר אילון לקיבוצו והתמסר לעבודה בענף המדגה. כעבור זמן מה נשלח מטעם התנועה לשנת שירות לאומי בשדה-בוקר. משדה-בוקר שלחוהו לבית-הספר "כפר גלים", כדי שישמש מדריך נוער ויארגן מקרב התלמידים גרעין להשלמה בעתיד לשדה-בוקר. בזמן שעשה בכפר גלים החליט אילון להתכונן לבחינות בגרות אקסטרניות. כשחזר למשק, שב במסירות לעבודה במדגה, כעבור זמן החליט שרצונו ללמוד לימודים אקדמיים. הוא החל להתכונן לבחינות כניסה לטכניון ובשנת 1968 התקבל ללימודי הנדסת-מכונות באוניברסיטת הנגב בבאר-שבע. השנה הראשונה הייתה קשה עליו, שכן זמן רב עבר מאז למד. אך הוא התמיד במסירות וביסודיות. בשנת 1969 נשא לאישה את יהודית חברתו, שאף היא החלה ללמוד הנדסה באוניברסיטה והם גרו בבאר-שבע. אילון היה איש קיבוץ בלב ונפש, ולא היה יכול לתאר לו את ביתו שלא בקיבוץ. השנים שעשה הרחק מהקיבוץ היו קשות עליו והוא עשה ככל יכולתו כדי לסיים מהר את לימודיו ולחזור הביתה. נושא פרויקט הגמר שלו לתואר מהנדס היה בתחום ויסות מערכות. אחרי שסיים את לימודיו חזר למשק והתמסר לעבודתו כמנהל ברכות הדגים. בספטמבר 1973 נסעו אילון ואשתו לטיול באירופה, וכשעשו בלונדון פרצה מלחמת יום-הכיפורים. כששמע על המלחמה שפרצה מיהר לשגרירות ישראל בלונדון כדי להשיג מקום טיסה ארצה. לאחר שעות ארוכות של ציפייה בשדה התעופה, הצליח לעלות למטוס והגיע ללוד ביום ב', השמונה באוקטובר בלילה. הוא הוסע ישר למחנה, שם אורגנו יחידות חדשות. לדברי מפקדו היה אילון מפקד טנק טוב וסייע לו רבות בארגון היחידה. כעבור ימים אחדים עלתה היחידה לרמת-הגולן ונכנסה לקרבות. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) בשעה שעמד בצריח ופיקד על הטנק שלו בקרב סמוך לכפר חאן-ארנבה, תקפו מטוסי "מיג" סוריים את הכוח ואילון נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר גלעדי. השאיר אחריו אישה, הורים, אחות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. קיבוצו הוציא לאור חוברת בשם "על הגבעה", לזכר ארבעת חלליו במלחמת יום-הכיפורים, ובה מדברי בני משפחה וחברים על אילון; בספר "החטיבה במלחמת יום-הכיפורים", שהוציאה לאור החטיבה שלו, פורסמה רשימה עליו.