פריג’, הרצל

בן אורה ואברהם. נולד ביום כ"ג בטבת תשי"א (1.1.1951) בטריפולי שבלוב ועלה ארצה עם משפחתו כשהיה בן שמונה חודשים. תחילה התגוררה המשפחה במעברת בית חורון וב'מחנה ישראל', שם למד הרצל בבית-הספר הממלכתי-דתי 'מחנה ישראל'. בשנת 1962 עברה המשפה למגורי קבע בפתח תקווה והרצל המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי 'יסודות' שבמקום. הוא אהב לעסוק בפעילות ספורטיבית. הרצל גויס לצה"ל באמצע אוגוסט 1968. לאחר הטירונות הוצב לחיל-האוויר בתפקיד נהג. הוא סיים את שירותו הסדיר בספטמבר 1971. בראשית יוני 1973 התנדב לשרת בצבא הקבע ושב לחיל-האוויר בתפקידו כנהג. להלן הערכת מפקדו, המצויה בתיקו האישי: "מבצע תפקידו במסירות רבה ובאחריות רבה. בעל יוזמה". הוא קיבל אות מלחמת יום-הכיפורים. במרוצת השנים נשא לאישה את פרח. הם התגוררו בפתח תקווה ונולדו להם שלוש בנות – לימור, מאיה ומורן. ביום כ"ו באייר תשמ"ו (4.6.1986) נפל הרצל בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בפתח תקווה. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות, אם, שש אחיות – אסתר, שושנה, אילנה, גרסינה, מזל וטוני וארבעה אחים – יעקב, חיים, איציק וראובן. הוא קיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "הרצל ז"ל מילא תפקידיו באמונה, ביושר ובמסירות. היה אהוד על מפקדיו, אנשי יחידתו ופקודיו. הוא זכה להערכת כל הסובבים אותו ודמותו תיחרת לעד בלב כולם".