פריאנטה, יעקב
יעקב, בן רוחמה ויוסף, נולד בשנת תש"ג (1943) באיאזני שבמרוקו. בשנת תשט"ז עלתה המשפחה מרובת הילדים לארץ, וקבעה מושבה בעיירה שדרות. יעקב, או יענקל'ה – כפי שכינוהו חבריו, למד בבית-הספר התיכון "כפר סילבר", היה חבר בבית-הנוער העירוני בשדרות, ושחקן כדורסל מן המניין בקבוצה המקומית. יעקב גויס לצה"ל במחצית פברואר 1962 והוצב לחיל השריון, שבו עבר קורס תותחני טנקים וקורס למקצועות הטנק. במחצית אוגוסט 1964 שוחרר מהשירות הסדיר והחל לעבוד במועצה האזורית "שער הנגב" כטרקטוריסט וכמשגיח על המכונות במנפטה לכותנה. לאחר שנה של עבודה פיסית, התחיל לעבוד כמזכיר בבית-הספר "שקמים" שבשדרות, ואחר-כך עבד כפקיד בסניף "מבטחים". הוא היה אהוב על חבריו לעבודה וזכה להערכת הממונים עליו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס יעקב ונשלח עם יחידתו לסיני. הוא השתתף בקרבות הקשים נגד המצרים, ובקרב שהתחולל ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973) נפגע הטנק שלו באש האויב והוא נפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בשדרות. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "יעקב היה חייל מסור וחבר מצוין. הוא היה אהוד על כל מי שהכירו". כתב מפקדו: "יעקב גילה מסירות רבה ונאמנות. הוא האמין בצדקת מאבקנו. בעל רוח אמיצה ואיתנה היה". המשפחה תרמה לזכרו ספר תורה לבית הכנסת בשדרות; כן פורסמה רשימה לזכרו בספר "ההולכים ראשונה" שיצא לאור מטעם חטיבת נתק'ה לזכר נופליה.
