פרטוש, שלמה

בן יוסף ומזל. נולד ביום י"א באדר תשט"ו (5.3.1955) ברחובות. למד בבית-הספר היסודי 'מענית', המשיך והשלים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי 'עמל', במגמה של חשמלאות-מנועים. טוב-לב היה שלמה, חברותי, מלא שמחת-חיים, מוכן תמיד לעזור לזולת, וגילה תמיד רוח-התנדבות, בזכות תכונותיו הטובות ואופיו הנוח היה אהוב מקובל על חבריו. בבית-הספר היה פעיל בארגון טיולים ברחבי-הארץ, וכן השתתף בעריכת אירועים חברתיים אחרים. היה בן מסור ונאמן להוריו, שנהגו להתייעץ בו בתחומים רבים ולרוב קיבלו את דעתו. שלמה גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1973 והוצב לחיל-החימוש. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס חשמלאי-מג"ח, הוצב לסדנה מרחבית של חיל-החימוש. כעבור פרק-זמן קצר הוסב מחשמלאי-מג"ח לנהג. שלמה גילה מסירות רבה לתפקידו. במאי 1974 הוענקה לו דרגת טוראי-ראשון. עד-מהרה רכש ניסיון וידע בעבודתו, קשר קשרי-ידידות עם חבריו ליחידה והיה מקובל ואהוב עליהם ועל המפקדים. בספטמבר 1974 הוענקה לו דרגת רב-טוראי, לפי המלצת מפקדו. בין שלמה ובין מפקדו נקשרו יחסי-רעות טובים-מאוד. ימים ארוכים נמצאו זה בחברת זה, ומפקדו סיפר עליו שמעולם לא התלונן, תמיד היה מוכן לבצע כל משימה, וגם בזמנים הקשים לא סר החיוך מעל פניו. בינואר 1976 הוענקה לו דרגת סמל. ביום י"ח באייר תשל"ו (17.5.1976) נפל שלמה במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שברמלה. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יקר היה לי שלמה כבן, ואף אנו, משפחת לובשי-המדים, שכולים. שלמה היה רע וחבר טוב. זכיתם זכות גדולה שגידלתם בן כזה – נעים-סבר, נעים-הליכות, נאמן ומהימן, שמוכן תמיד לעזור לזולת ולבצע כל משימה מעל ומעבר לנדרש. זכות גדולה זכיתי אני, מפקדו, על ששלמה היה לי כבן. יהי זכרו ברוך." משפחתו תרמה לזכרו ספר-תורה.