פרטוש, אברהם

אברהם, בן רינה וליאון, נולד ביום י"ט באלול תשי"ג (30.8.1953) בחיפה. הוא למד בבית-ספר יסודי בחיפה ובפריס שבצרפת, ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-ספר מקצועי של "אורט" בצרפת, במגמה של חשמל. כשהיה אברהם (שכונה בפי בני-ביתו וחברים "אבי") בן שמונה שנים, ירדה משפחתו לצרפת. עד מהרה הסתגל לסביבה החדשה, למד את הלשון הצרפתית והתקדם יפה בבית-הספר. הוא היה חובב מושבע של ספורט הסקי ואף זכה בפרס ראשון בתחרות. תמיד אהב את החיים, היה שמח ועליז ורבים היו חבריו. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי רכש מקצוע, חשמלאי מתקנים, ובהיותו בן בכור למשפחה מרובת-ילדים יצא לעבוד כדי לעזור בכלכלת המשפחה. תמיד חש אחריות רבה כלפי הוריו ואחיו הצעירים. בצרפת עבד שנה בחברת ביטוח. כשחזרה המשפחה ארצה בשנת 1970, השתקעה בנצרת-עילית. מצבה הכלכלי היה קשה מאוד, ואברהם הבין שעליו לעזור בפרנסתה. לפני שגויס לצבא עבד כחשמלאי אצל קבלן פרטי בנצרת-עילית וב"טקסטיל" בעפולה. אברהם גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס לוחמי חרמ"ש, הוצב כרובאי חרמ"ש בגדוד, שהיה בתעסוקה מבצעית בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. כעבור זמן הועבר לתפקיד שוטר גדודי במפקדת החטיבה. בזמן ששירת בסיני, השתלם בקורס לעברית. גם בזמן ששירת בצבא הטריד אותו מאוד המצב בבית והוא השתדל לסייע כמיטב יכולתו. בזמן המלחמה הרבה לכתוב למשפחה והקפיד לטלפן להוריו כמעט בכל לילה כדי להרגיעם ולהבטיחם ששלומו טוב. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, עשה אברהם ביחידתו. הוא השתתף עמה בקרבות הבלימה והפריצה בסיני, וביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), בשעה שמילא תפקידו בקרב על "מצנפת", בצדה המערבי של תעלת סואץ, נפגע בהתקפת מטוסים ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנצרת-עילית. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אנו, רעיו של אברהם, זוכרים את חריצותו ומסירותו לתפקיד שמילא בנאמנות ובדבקות עד רגעיו האחרונים". הגדוד שלו הוציא לאור חוברת לזכרם של לוחמיו, שנפלו בקרבות סיני במלחמת יום-הכיפורים, ובה דברים עליו. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת שבבית-ספר חב"ד, בשכונת שלום בנצרת-עילית.