פרחי, עירן

בן מזל ורפאל. נולד ביום י"ג בסיוון תשל"ב (26.5.1972) ביפו. עירן היה בן הזקונים, אח לדורית ויוסף. הוא החל את לימודיו בבית- הספר היסודי ע"ש א.ד. גורדון בתל אביב והמשיך בתיכון עירוני ה' בעיר, במגמה הגיאוגרפית. עירן היה חייכן, נמרץ ובעל נוכחות מרשימה. הוא אהב את הים ומגיל צעיר עסק בגלישת גלים ובשיט. חבריו סיפרו שהיה הרפתקן, אהב את החיים ולא חשש מסכנות. כשהיה עירן בן שש עשרה נפגע אחיו הבכור בתאונת דרכים ונפטר מפצעיו כעבור שנה. עירן גילה תעצומות נפש בהתמודדות עם האסון. מאז, ניסה לחיות בדמותו של אחיו הנערץ: לבש את בגדיו, חיקה את התנהגותו והאמין, כי צריך לחיות את הרגע ולמצות את החיים עד תום, על כן הרבה לבלות, יצא לטיולים ברחבי הארץ עם חבריו, השתתף במסיבות וצפה בסרטים. יחד עם זאת, על אף שסירב לתכנן את העתיד, חשב על לימודים גבוהים. הוא ניגש לבחינות הפסיכומטריות של האוניברסיטאות, ועבר אותן בהצלחה. בתחילת חודש ינואר 1991 התגייס עירן לצה"ל והוצב בחיל האוויר, ביחידת מודיעין. עירן היה בן מסור להוריו והיה מחזקם ברגעיהם הקשים, לכן ביקש לשרת קרוב לבית. במהלך שירותו הצבאי פגש בשרית, עמה בילה בנעימים. עירן הרעיף חום ואהבה על חברתו, הפתיע אותה בבישולים בהם התמחה וידע לעודד ולתמוך. גם את חבריו לא הזניח, ובהיותו חבר נאמן וקשוב שימש כותל לרבים מחבריו, שהעריצו אותו והיו באים אליו לפרוק את אשר על לבם. את אבי, חברו מילדות, אהב אהבת נפש והשניים תכננו לנסוע יחד לחו"ל לאחר השחרור. ביום כ"ב בחשוון תשנ"ד (6.11.1993), חודש לפני שחרורו המתוכנן, נפל עירן בעת מילוי תפקידו, בתאונת דרכים שאירעה בכביש הערבה, באיזור עין יהב. נהג הרכב בו נסע איבד את השליטה על ההגה, סטה לנתיב הנגדי והתנגש חזיתית במשאית. עמו נהרגו שלושת חבריו, שבילו יחדיו חופשה באילת: סמ"ר דניאל מרכוס, אבי לוי, ומשה מילר. בן עשרים ואחת היה בנופלו. עירן הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון, ונטמן סמוך לחלקת הקבר של אחיו. הותיר אחריו הורים ואחות. עירן הועלה לדרגת סמל לאחר מותו. מפקד היחידה בה שירת, כתב למשפחה: "סמל עירן פרחי שירת בלהק מודיעין בחיל אוויר שלוש שנים. בכל תקופת שירותו ידע לשלב תרומה ומאמץ עם חיוך ומורל גבוה. עירן היה נער מלא חיים, היה אהוד על חיילי היחידה ושירת לשביעות רצונם של מפקדיו. בתקופות של לחץ ומאמץ בתרגילים ומבצעים בלט ערן כממלא תפקיד חשוב ועל הצד הטוב ביותר. עירן ביקש לשרת בתפקיד הדורש עבודה במשמרות כיוון שרצה לנצל את הזמן הפנוי לפגישות עם חבריו ולמיצוי חיי הנעורים. בעוד חודש עמד עירן לסיים את שירותו ולצאת לחיים האזרחיים, תוך שהוא מתכנן נסיעה לחו"ל ולימודים אקדמיים. תוכניות אלה נקטעו בתאונה המחרידה. אין בפי מילים לנחמה, אלא תקווה שיעמוד לכם הכוח להשכים כל בוקר ולזכור כי עירן היה נער כשרוני ומלא חיים. אנו ביחידה נזכור אותו כחבר וידיד". עירן וחבריו תיעדו במצלמת וידיאו את נסיעתם וכך הונצחו רגעיהם האחרונים. הסרט שצילמו הוקרן בטלוויזיה וביחידות צה"ל, במסגרת המאבק בתאונות הדרכים. לאחר האסון התפרסמו בעיתונות כתבות אודות התאונה ובהן גם סיפור חייו של עירן. תיכון עירוני ה' בתל אביב פתח כיתה ללימודי גיאוגרפיה וספרייה על שמם של עירן ואבי, בוגרי בית-הספר.