פרו, נדאל

בן ג'מילה וקאסם. נולד ביום 13.2.1961 בכפר עוספיא, אח תאום לתחריר. נדאל למד בבית-הספר היסודי בכפרו ובלט בחריפותו ובחדות הקליטה שלו. היה ילד ונער חביב, שאהב את הבריות. בית הוריו היה תמיד מלא בחברים של נדאל, שיצאו ונכנסו בשערי הבית. נדאל אהב אותם כפי שאהבו אותו. תמיד היה מוכן לסייע לחבר ותמיד היה אהוב על חבריו הקרובים והרחוקים. בתום לימודיו בבית-הספר היסודי, למד נדאל בבית-הספר התיכון בכפר דלית אל-כרמל, שם סיים את לימודיו בהצלחה יתרה. בשעותיו הפנויות היה חבר פעיל בארגון "נוער לנוער" בכפר עוספיא. בחודש מאי 1980 התגייס נדאל לצה"ל והוצב כמתורגמן בבית-הדין הצבאי בעזה, שם עשה את שירותו הסדיר. עם תום השירות התבקש על-ידי מפקדו להמשיך בשירות קבע. נדאל, שתיכנן לצאת לטיול מסביב לעולם, שינה את תוכניותיו, חתם קבע והמשיך בשירותו הצבאי במפקדת המינהל האזרחי באזור עזה, כמתורגמן ראשי בבית-הדין הצבאי. נדאל סייע בקליטת חבריו הצעירים, הדריכם ודאג לשיבוצם התקין בבית-הדין. נדאל היה כתובת לשופטים ולסניגוריה הצבאית מחד-גיסא ולאזרחים המקומיים מאידך-גיסא, הן בשל מקצועיותו והן בשל אישיותו החביבה והחברותית. ביום 17.4.1985 התבקש נדאל על-ידי אחד הקצינים להתלוות אליו לסיור בעיר עזה בשעת לילה, לאחר שסיים את עבודתו בבית-הדין. נדאל, כדרכו, לא היסס והצטרף לקצין לסיור. בהיותם באחת הכתובות בעיר הגיח לפתע מחבל וירה בנדאל צרור מטווח אפס. נדאל נפל פצוע והקצין חיסל את המחבל. נדאל פונה במסוק לבית-החולים "סורוקה" בבאר שבע, שם נותח במשך מספר שעות. במהלך הטיפול לאחר הניתוח, שארך כחודשיים, איבד נדאל את הכרתו וכל מאמצי הרופאים להשיב אליו את הכרתו היו לשוא. בתום תקופת הטיפול בבית-החולים "סורוקה" הועבר לבית-החולים "לוינשטיין" ברעננה, שם טופל במשך כחודשיים כ"צמח" ומשם הועבר לבית-החולים 'אלישע' בחיפה ושהה בו 18 שנים. כל אותן שנים, מאז הפציעה בעזה בשנת 1985 ועד יום מותו ב-26.1.2003, נדאל היה מחוסר הכרה וחי כ"צמח", כשאמו ג'מילה ושאר בני המשפחה סועדים אותו מדי יום ביומו. חברים רבים מהשירות הצבאי, מבית-הספר, מהכפר ומחוצה לו ביקרו אותו במשך כל השנים שבהן שהה בבית-החולים ועד יום מותו. רס"ל נדאל פרו נטמן בחלקה הצבאית בבית-העלמין בעוספיא בטקס צבאי מלא. ספדו לו קצינים ממפקדת התיאום והקישור וקצינים בכירים מחיל השלישות. בן ארבעים-ושתיים היה במותו. הניח אחריו אם, אב קשיש וחולה שנפטר לאחר חצי שנה משלא יכול היה לשאת את הצער על מות בנו, שלושה אחים – רג'א, יזיד וזיאד וחמש אחיות – זאידה, עפאף, וסילה, תחריר ואמאל.