פרוצל, צבי-משה

בן מרגלית (פרל) וקלמן (קלונימוס), נולד ביום א' באדר א' תרפ"ט (11.2.1929) בעיר צ'נסטוחוב, פולין, להורים שומרי דת. בהיותו בן שלוש התיישבה המשפחה בדנציג (שהיתה עיר חופשית) והוא ביקר בבית-ספר יהודי. בשנת 1939 הפליג עם אביו ארצה (האם והאחות נשארו, מחמת סכנת הדרך, כדי לעלות מאוחר יותר, אך לא הספיקו ונספו בשואה) בספינת המעפילים "אסטיר". הספינה נתפסה על-ידי הבריטים והוחזרה ללב-ים. אחרי תלאות רבות הצליח צבי להגיע בספינת הדיג היוונית "מרדס" לחוף עזה, ויצא להכשרה קצרה של עליית-הנוער בקרית חיים. משם עבר למושבה מנחמיה, בה למד בבית-הספר כשנתיים. אחר-כך המשיך את לימודיו בכפר-הנוער בן שמן. צבי-משה הצטיין בלימודים והיה אחד מעמודי-התווך של חברת התלמידים. מכפר-הנוער יצא, במסגרת "הנוער העובד", להכשרה מגויסת בקבוצת גבע. בתקופת שירותו בפלמ"ח נודע כבחור מסור ואמיץ-לב, ויצא לו שם של חבלן מעולה. ביום ד' באדר א' תש"ח (14.2.1948) יצא עם לוחם נוסף, שנהג במכונית עמוסת חומר-נפץ, לפוצץ את גשר שייח'-חוסיין שעל הירדן, ליד בית שאן. הנהג היה אמור לפרוץ את המחסום ולעלות על הגשר וצבי, החבלן, עמד להפעיל את חומר-הנפץ. למרות האש הכבדה של משמר הלגיון הצליח לעלות עם הרכב על הגשר, הנהג הצליח לקפוץ לירדן ולהיחלץ. צבי הפעיל את חומר-הנפץ, אך נפל בפעולה זו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין חרוד. זכרו הועלה בחוברת לזכרם של חברי קבוצת החושלים.