פרופר, יהודה (מקס)
בן רגינה ורודולף, נולד בחודש תשרי תרפ"ד (ספטמבר 1923), בעיר טפליץ-יינאו, צ'כוסלובקיה וגדל בפראג בבית-הוריו, ששימש מרכז לפעילות ציונית ואכסניה לאורחים מהארץ. אביו היה מנהל בנק וחבר תנועת "פועלי-ציון" ואחר-כך ממייסדי "איגוד ציוני חופשי" בפראג. באווירה זו נתחנך יהודה מילדותו לארצישראליות. כתלמיד גימנסיה צעיר התעניין מאוד בפילוסופיה ובבעיות חברתיות במידה שלא התאימה לגילו, ונגד רצון הוריו הירבה לשאוב דעת מספרים וכתבי-עת כבדי-משקל ותוכן. כשפלשו הנאצים לצ'כוסלובקיה היה יהודה מעל לגיל מקבלי הסרטיפיקטים (רישיונות עלייה) במסגרת עליית-הנוער ולכן שלחוהו הוריו בדרך ההעפלה עם דודו ודודתו (ההורים נלקחו בתקופת המלחמה למחנה טרזיאנשטט ומשם להשמדה). מוראות הנסיעה באוניות "פרוסולה" ו"טייגר היל" הפכו במכתביו לתיאור ספרותי רווי-אירוניה. ביום 1.9.1939, בפרוץ מלחמת-העולם השנייה הגיע לחוף תל-אביב והוחזק עם יתר הבאים 10 ימים במחנה צריפין. מששוחרר הלך להכשרת עליית-הנוער בדגניה א' ומשם עבר עם חבורתו להשלמת ההכשרה בקבוצת חולדה. אחרי נישואיו עם בת עליית-הנוער מאוסטריה התגייס לצבא הבריטי ואחר-כך לבריגדה היהודית. שירת 5 שנים במדבר המערבי, במצרים ובאיטליה ובגלל התמסרותו היתירה לעזרת שארית הפליטה נענש במאסר על-ידי בית-דין צבאי בריטי. אחרי שחרורו מהצבא חזר לחולדה לעבודה ולסבלו המשפחתי (אישתו נפגעה בהרעלת-דם מדקירות קוץ של מטעים מרוססים, נדדה מבית-מרפא למשנהו ומתה אחרי מחלה ממושכת כחצי שנה אחרי נפילת בעלה). עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, השתתף בהגנת המקום והסביבה. כשהותקפה שיירת המכוניות ליד חולדה ב-31.3.1948 לקח על דעת עצמו טרקטור מהמשק, הציל מכוניות עמוסות מזון ותותח מנפול בידי האויב ואף נפצע בידו. מעשה-גבורתו זה היה לשיחה בפי החיילים, אך הוא עצמו לא התהדר בכך ועבר על העניין בשתיקת-ענווה. ביום הכרזת המדינה התייצב לשירות מלא, אף כי גם עבודתו היתה למעשה שירות צבאי בחזית. יהודה שירת בחטיבת "גבעתי" ונמנה עם מגיני ניצנים. לאחר שנבלמה התקדמות הטור המצרי ליד אשדוד נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו בעורפם ולפיכך ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות חיפוי זה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו. בקרב זה נפל, ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בניצנים.