פרומר, אברהם-חיים
בן נחמן ויהודית. נולד ביום ב' באלול תרצ"ח (29.8.1938) בתל-אביב. נצר למשפחת-רבנים מפולין. למד בבית-ספר יסודי בגבעתיים. היה נער בעל תפיסה מהירה וערנית. דרש תמיד את האמת והצדק מכל הסובבים אותו. גילה כשרון בנגינה בפסנתר ואף חיבר מספר מנגינות בעצמו שלא רשם. לאחר סיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי למד שנה אחת בבית-ספר תיכון בקיבוץ נען ולאחר-מכן חזר לביתו ולמד במשך שנה נוספת. כשסיים את הכיתה הששית יצא עם קבוצתו מתנועת "הנוער העובד" להכשרה בקיבוץ מלכיה ושם עבד כרפתן. לאחר זמן-מה נפגע על-ידי חבריו ועזב את הקיבוץ. בחזרו הביתה החל לעבוד בנגריה עד גיוסו לצה"ל. בהתיצבו לשירות העלים מן הרופא פגם קל בזרועו, כי ראה את השירות כחובת כל אזרח. גויס לצה"ל באוגוסט 1956. עוד לפני צאתו את בסיס-הטירונות השתתף במערכת-סיני במסגרת חיל-הרגלים ומייד לאחר סיום הקרבות עבר קורס מ"כ ולאחריו עוד קורס. אז נתמנה מפקד על כיתת-מילואים אולם זמן-מה לאחר-מכן ביקש להעבירו ליחידה קרבית משום שלא ראה ברכה בתפקיד זה של פיקוד על אנשים מבוגרים ממנו. הוא שאף לשמש כקצין בחיל-הרגלים ואף פעל בכיוון זה, אך הוא נפל ביום כ"ב באייר תשי"ח (11.5.1958) בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. ההורים תרמו על-שמו ולזכרו נברשת חשמל לבית-הכנסת הגדול "עין יעקב" אשר בגבעתיים.